מצעד הגאווה במונטנגרו
מצעד הגאווה במונטנגרו הוא מצעד גאווה שמתקיים במונטנגרו מאז 2013.
היסטוריה
מצעד הגאווה במונטנגרו הראשון נערך ב-24 ביולי 2013 בבודווה.[1][2] במצעד גאווה זה, השתפפו כ-30 משתתפים, כאשר חלקם נציגי הממשלה.[3] המצעד, שאורגן על ידי הארגון LGBT Forum Progresa,[4] אובטח על ידי 400 שוטרים, אך כמאה מתנגדי המצעד ניסו לעצור אותה באמצעות יידוי אבנים, בקבוקים וחפצים אחרים לעבר המשתתפים.[5] למרות המהומות הללו, המשתתפים במצעד צעדו מחומות העיר העתיקה של בודווה למרינה של בודווה, ומשם הובלו בסירה לסבטי סטפן, ליתר ביטחון.
ב-20 באוקטובר אותה שנה נערך מצעד הגאווה השני בפודגוריצה, שאורגן על ידי Queer Montenegro. במצעד גאווה זה השתתפו בין 100 ל-150 משתתפים, כולל מספר נציגי ממשלה ומספר דיפלומטים.[6] מצעד הגאווה היה לאורך שדרות סנט פיטר צ'טיניסקי ממלון הילטון פודגוריצה מונטנגרו לבניין הממשלה הישן ובחזרה, ועצרו לזמן קצר מול הפרלמנט.[7] סיסמת מצעד הגאווה בפודגוריצה הייתה "מונטנגרו בגאווה" (במונטנגרית: Crna Gora ponosno), ולוגו האירוע היה שפם.[8] אף על פי שלא התרחשו מקרים מיוחדים במצעד עצמו, מחוץ לאזור המוגן המאובטח על ידי המשטרה והכוחות המיוחדים, דווח על מספר תקריות שנגרמו על ידי מתנגדי המצעד.
סיסמאות מצעדי הגאווה
- 2013: Crna Gora ponosno ("מונטנגרו בגאווה")
- 2014: Tradicionalno ponosni ("גאה באופן מסורתי")
- 2015: Montenegro Prajd za svaki grad ("גאווה מונטנגרו לכל עיר")
- 2016: Podrška: porodična vrijednost ("תמיכה: ערך משפחתי")
- 2017: Čojstvom protiv nasilja ("עם נגד אלימות")
- 2018: Ne ljubimo lance ("אנחנו לא אוהבים רשתות")
- 2019: Ne preko naših leđa ("לא מעל לגבנו")
- 2020: Ja sam simbol otpora ("אני סמל להתנגדות")[9]
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של Queer Montenegro
- האתר הרשמי של LGBT Forum Progres
- מצעד הגאווה הראשון שנערך בפודגוריצה, Naslovi.net
הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ Montenegro Pride, www.facebook.com
