סאנדה (ספורט)
_-_kick_(practice_fight)_Katwijk,_dec_4,_2006.JPG) | |
| ארץ מקור | סין |
|---|---|
| סגנון | משולב |
| התפתחה מ | וו-שו |
| אמנים מפורסמים | ז'אנג וֵוילי |
סאנדה (מסינית: 散打 פין-יין: Sǎndǎ), או סאנשוֹאוּ (מסינית: 散手) הידוע גם בשם אגרוף סיני או קיקבוקס סיני, הוא סגנון של וו-שו וספורט הלחימה הרשמי של הרפובליקה העממית של סין.[1] סאנדה היא מערכת לחימה אשר פותחה במקור על ידי צבא השחרור העממי על בסיס מחקר ופרקטיקות של וו-שו מסורתי וטכניקות לחימה מודרניות. הספורט דומה בפילוסופיה שלו לקיקבוקס בכך שהוא מתיר טכניקות הכאה הכוללות אגרופים, בעיטות מפרקיות וברכיות, לצד טכניקות גראפלינג כמו הטלות, גריפות וקלינץ', אך הוא אינו מאפשר קרב קרקע.[2][3]
כחלק מתוכנית פיתוח הספורט, וספציפית ענף הוו-שו, ממשלת סין פיתחה תוכנית לימודים סטנדרטית לאימוני סאנדה הנקראת לרוב וו-שו סאנדה, ולה מספר גרסאות, גרסה צבאית, גרסה ספורטיבית וגרסה להגנה עצמית. עם זאת, לימודי סאנדה יכולים להכיל תכנים וטכניקות מכל אמנות לחימה, ומאמני סאנדה רבים משלבים אמנויות לחימה שאינן מופיעות בתוכנית הרשמית ואינן נחשבות וו-שו, למשל אגרוף תאילנדי, טאקוונדו וג'ו ג'יטסו ברזילאי, בדומה לאמנויות לחימה משולבות במערב.
היסטוריה
ההיסטוריה של הספורט התחרותי סאנדה החלה באירועי קרבות חסרי כללים על במה מוגבהת חסרת מעקה שנקראה לֶיְי טאי ובה עדיין עושים שימוש בתחרויות סאנדה היום.[4] בצבא הסיני תחרויות אלו התפתחו לתחרויות ידודיות שמתרתן הייתה לבחון טכניקות ושיטות לחימה מול יריב מתנגד. קרבות סאנדה עם כללים ברורים וכפפות אגרוף פותחו לראשונה על ידי הקוומינטנג באקדמיה הצבאית של הרפובליקה הסינית בשנות העשרים.[5] מאוחר יותר השיטה אומצה על ידי צבא השחרור העממי של סין. תוכנית הלימודים פותחה תוך התייחסות לאמנויות לחימה סיניות מסורתיות.
מאוגוסט 2019 ועד אוגוסט 2021 לוחמת הסאנדה ז'אנג וילי (אנ') החזיקה בתואר אלופת משקל קש של UFC.
