סורת מוחמד
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
.svg) | |
| שם מתורגם | סורת מוחמד |
|---|---|
| מספר הסורה | 47 |
| מספר פסוקים | 38 |
| מיקום | אל מדינה |
| ויקיטקסט | סורת מוחמד (תרגום רקנדורף) |
סורת מוחמד (בערבית: سورة محمد) היא הסורה ה-47 בקוראן, המונה 38 פסוקים.
שם הסורה נגזר מהפסוק השני, בו מוזכר שמו של נביא האסלאם מוחמד.[1]
תוכן
פסוקים 1–6 מתארים לכאורה את מעשיהם של אויביהם של המאמינים.
בפסוקים 7–15 נטען כי המאמינים זוכים לתמיכתו של אללה מול אויביהם.
פסוקים 16–32 מתארים לכאורה את תכונותיהם של המונאפיקון, אשר בין היתר מתוארים כאנשים אשר מעליבים את מוחמד ואת המסר שלו, ומשתפים פעולה באופן חשאי עם אויביו.
פסוקים 33–38 עוסקים בעיקר בנושא הג'יהאד.[2]
חלק מפרשני הקוראן גורסים כי ניתן לסכם את הסורה הזאת בשש נקודות עיקריות:
- השוואה בין אמונה לבין כפירה.
- ג'יהאד.
- המונאפיקון.
- החשיבות של הפקת לקחים מההיסטוריה.
- מלחמות כמבחן אלוהי.
- מתן צדקה כסוג של ג'יהאד.[3]
קישורים חיצוניים
סורת מוחמד, בתרגום הרמן רקנדורף, באתר ויקיטקסטהערות שוליים
- ^ TheLastDialogue, Surah Muhammad Summary, The Last Dialogue, 7 במרץ 2019 (באנגלית)
- ^ Sura Muhammad, WikiShia (ב־English)
- ^ Makārim Shīrāzī, Tafsīr-i nimūna, כרך 21, עמ' 388