סטיריקון (סרט)
 | |
| בימוי | פדריקו פליני |
|---|---|
| הופק בידי | אלברטו גרימלדי |
| תסריט |
ברנרדינו זאפוני פדריקו פליני |
| עריכה | רוגרו מסטרויאני |
| שחקנים ראשיים |
מרטין פוטר הירם קלר מקס בורן סלבו רנדונה מגלי נואל אליין קוני לוסיה בוסה גורדון מיטצ'ל ג'וסף ווילר |
| מוזיקה | נינו רוטה |
| הקרנת בכורה | 4 בספטמבר 1969 |
| משך הקרנה | 129 דקות |
| שפת הסרט | לטינית, איטלקית |
| דף הסרט ב־IMDb | |
סטיריקון (באיטלקית: Fellini Satyricon) הוא סרט איטלקי משנת 1969 אשר בוים על ידי פדריקו פליני, ומבוסס בצורה חופשית על הנובלה "סטיריקון" מאת פטרוניוס. הסרט מציג את רומא העתיקה בתקופה בה הנצרות לא הייתה קיימת, ובה כללי ההתנהגות היו שונים מאלו של ימינו.
גדעון בכמן צילם סרט תיעודי בשם Ciao, Federico!, על תהליך צילומי הסרט סטיריקון.
עלילה
סטודנט ל"חיים", כפי שהוא מוצג בסרט, מחפש את פשר חייו במסע התבגרות. הוא מתנדנד בין אהבתו לצעיר בן גילו ובין אהבתו לילד צעיר.
בסופו של הסרט, לאחר שהרג את אלוהים בעקבות התקף שחווה, אחרי שראה כיצד אוכלים את גופו של המשורר המת, מתחבר הגיבור לחבורת מלחים צעירים העומדת להפליג למרחקים. על רקע ציורי קיר ההולכים ונמוגים שומעים את קולו האופטימי של המספר, האומר שיש עוד כל כך הרבה לראות בעולם, כל כך הרבה לגלות. שהעולם כה יפה ומבטיח.
קישורים חיצוניים
- נורית גרץ, מדויק יותר מבודריאר, נוקב יותר מטרנטינו, באתר הארץ, 30 בינואר 2009
