סימן לוי-צ'יוויטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ייצוג וויזואלי של הטנזור

במתמטיקה ובפיזיקה, סימן לֵוִי־צִ'יוִיטָהאנגלית: Levi-Civita symbol, על שמו של המתמטיקאי טוליו לוי-צ'יוויטה) הוא פונקציה אנטי־סימטרית על אינדקסים. סימן לוי־צ'יוויטה מסומן באות היוונית אפסילון (ε), ומאפשר במקרים מסוימים לקצר את רישומן של פעולות על וקטורים ועל טנזורים.

הגדרה

סימן לוי-צ'יוויטה הבסיסי מוגדר לשלשה של אינדקסים (i,j,k) באופן הבא:

ϵijk={+1,(i,j,k) is (1,2,3),(2,3,1) or (3,1,2)1,(i,j,k) is (3,2,1),(1,3,2) or (2,1,3)0,otherwise: i=j or j=k or k=i

תכונות והכללה

סימן לוי־צ'יוויטה מתאר את זוגיות התמורה (1,2,3)(i,j,k): הוא שווה ל־(‎+1) אם התמורה זוגית, ל־(‎-1) אם התמורה אי־זוגית, ול־0 אם לפחות שניים מהאינדקסים זהים (כלומר, הפונקציה איננה תמורה).

מתיאור זה נובעת הכללה של סימן לוי־צ'יוויטה לכל n-יה סדורה של אינדקסים (אם n>3):

  • הוא שווה ל־(‎+1) אם האינדקסים הם תמורה זוגית של (1,2,3,,n).
  • הוא שווה ל־(‎-1) אם האינדקסים הם תמורה אי-זוגית של (1,2,3,,n).
  • הוא שווה ל־0 אם יש לפחות שני אינדקסים זהים.

זהויות

עבור n=3, סימן לוי-צ'יוויטה מקיים מספר זהויות ראויות לציון עם הדלתא של קרונקר:

  • i=13ϵijkϵimn=δjmδknδjnδkm
  • i,j=13ϵijkϵijn=2δkn

ולכל מספר של אינדקסים, מתקיים

  • i,j,k,=1nϵijkϵijk=n!

שימושים

באנליזה וקטורית במרחב תלת-ממדי, משמש סימן לוי־צ'יוויטה להגדרת מכפלה וקטורית:

a×b=|e1e2e3a1a2a3b1b2b3|=i,j,k=13ϵijkeiajbk

ביתר פשטות, אם a×b=c, אז

ci=j,k=13ϵijkajbk

או בכתיב מקוצר, לפי הסכם הסכימה של איינשטיין:

(a×b)i=ϵijkajbk

באופן דומה, אם מסמנים (x,y,z)=(x1,x2,x3), אפשר להגדיר בעזרת סימן לוי־צ'יוויטה את הרוטור:

(curla)i=(×a)i=j,k=13ϵijkakxj

ראו גם

קישורים חיצוניים