עציון פרסי
![]() | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צמחים |
מערכה: | מכוסי זרע |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | ציפורנאים |
משפחה: | סלקיים |
סוג: | פרקרק |
מין: | עציון פרסי |
שם מדעי | |
![]() |
עציון פרסי (שם מדעי: Haloxylon persicum; בעבר: פרקרק פרסי) הוא עץ השייך למשפחת הסלקיים. המין היחיד בישראל מסוג זה (פרקרק). המין כולל שני תת-מינים: עציון ים המלח ועציון אדומי. בעבר היה מין נוסף שנקרא פרקרק המדבר, אך כיום משייכים מין זה לסוג חמדה.
מאפיינים
העציון הוא שיח או עץ נמוך שגובהו נע בין 1.5 מטר ל-5 מטר. נמצא לרוב באזורים חוליים ולעיתים קרובות נערמות סביבו תלוליות חול. הוא יכול לשרוד גם כאשר חלקם העליון של שורשיו נחשף, ולכן הוא יכול לגדול באזורים של חולות נודדים ומוכי רוח. תפוצת הפרקרק בישראל היא באזור בקעת ים המלח, הערבה ודרום הנגב. ענפיו הצעירים של הפרקרק ירוקים, ומחולקים לפרקים ברורים. בכל פרק יש שני עלים קשקשיים המייצגים שרידי עלים שהתנוונו כדי להקטין התאדות. לאחר שהענף מתעצה, כבר אי אפשר להבחין בפרקים.
הפריחה בסוף החורף עד האביב. הפרחים בעלי עלי עטיף ירוקים ואבקנים צהובים, והם דו-מיניים. הפירות מבשילים בסוף הקיץ, ועלי העטיף מצמיחים כנפיים שמאפשרות לפירות להתפזר טוב יותר ברוח. על העציון ניתן לראות עפצים שונים, בהתאם לסוג החרק שעוקץ אותו.
עציון פרסי הוא צמח מוגן בישראל.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח