פנחס וזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פנחס וזה
פנחס (פיניק) וזה
פנחס (פיניק) וזה
תאריך עלייה 1935
כינוי פיניק
דרגה סגן אלוף
פנחס (פיניק) וזה ויצחק שדה. 1948
קובץ:WhatsApp Image 2023-09-17 at 12.44.26.jpeg
נוטר

פנחס (פיניק) וזה (13 ביוני 1914 - 8 באוקטובר 1967) היה מפקד יחידת ה"רכש" של "ההגנה" בימי טרום המדינה ובזמן מלחמת העצמאות. מוותיקי קיבוץ רוחמה וחבר בו עד סוף ימיו.

ביוגרפיה

נולד בקובל שבפולין לאברהם וזה ולמאשה לבית הרליך. חניך הגימנסיה העברית "תרבות" וחבר ב"השומר הצעיר" בקובל. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל והתיישב בקיבוץ רוחמה, שם נישא להינדה.

היה חבר בנוטרים. חבר ה"מטכ"ל" שלפני קום המדינה 19471948. מפעולות יחידת ה"רכש" - הטנקים והתותחים הראשונים לצבא שבדרך, טיפול בכלי הנשק מהאונייה "אלטלנה", ו"רכישת" כלי נשק ותחמושת שיועדו ללוחמים. "רכש" זה, שהגיע בתחבולות ודרכים לא דרכים תוך סיכון מתמיד, היווה את בסיס החימוש של צה"ל בראשיתו. ב-1948 היה חבר בצוות שמינה דוד בן-גוריון לטפל, מטעם צה"ל, באונייה אלטלנה. שירת בצה"ל והשלים שירותו בדרגת סא"ל[1].

נפטר בשנת 1967 בקיבוץ רוחמה, ונקבר בבית העלמין שבקיבוץ. היה אב לשלושה.[2][3]

מתוך דברים שכתב ישראל גלילי על וזה לאחר מותו: ”פיניק היה מאלה שבזכותם אנו יכולים לומר שכל שנחלנו פה וכבשנו ונצחנו לא בא בגלל נס, אלא בגלל שכאלה, בגלל הצירוף הנפלא הזה של רצינות מוסרית, מוצקות של פלדה ורוך של רעות אנושית”

לקריאה נוספת

  • רוחמה, פיניק: פנחס וזה, הדי רוחמה, (נולד במאי 1914 בקובל, נפטר באוקטובר 1967 ברוחמה), תשכ"ח

ספרו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.