קפיצה לרוחק
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
קובץ:Women's Long Jump Final - 28th Summer Universiade 2015.webm קפיצה לרוחק, או קפיצה למרחק, היא מקצוע באתלטיקה קלה, שמטרת האתלט שמתחרה בו היא לעבור מרחק גדול ככל האפשר בקפיצה אופקית. מרחק הקפיצה מושפע מתנע הריצה שלפני הקפיצה, מעוצמת הניתור, ומסגנון הקפיצה. הקפיצה לרוחק נעשית על גבי מסלול ריצה, שמסתיים בקרש קפיצה. לאחר קרש הקפיצה ישנו ארגז חול, המסומן במטרים.
מקורה של הקפיצה לרוחק כענף ספורטיבי הוא ביוון העתיקה, שם נהגו המתחרים היוונים במשחקים הפאן-הלניים ובכללם גם המשחקים האולימפיים לקפוץ למרחק כשהם אוחזים במשקולות. יש הסוברים שמטרת המשקולות הייתה להקשות על הקפיצה ובכך להוסיף עניין בתחרויות.
תחרויות קפיצה לרוחק נכללות בתוכנית האולימפית לגברים החל מהאולימפיאדה הראשונה ב-1896 ולנשים מאולימפיאדת אמסטרדם (1928).
שיאי
שיא עולם
- שיא העולם לנשים שייך לגלינה צ'יסטיאקובה (
ברית המועצות) ועומד על 7.52 מטר. הוא נקבע ב-11 ביוני 1988 בלנינגרד. - שיא העולם לגברים שייך למייק פאוול (
ארצות הברית) ועומד על 8.95 מטר. הוא נקבע באליפות העולם שנערכה בטוקיו, 30 באוגוסט 1991.
שיא אולימפי
- השיא האולימפי לנשים שייך לג'קי ג'וינר קרסי ( ארצות הברית) ועומד על 7.40 מטר. הוא נקבע בסיאול 1988.
- השיא האולימפי לגברים שייך לבוב בימון ( ארצות הברית) ועומד על 8.90 מטר. הוא נקבע במקסיקו 1968.
שיא ישראל
- השיא הישראלי לנשים שייך לחנה קנייזבה-מיננקו ועומד על 6.52 מטר. הוא נקבע בתל אביב ב-17 ביולי 2014.
- השיא הישראלי לגברים שייך ליוחאי הלוי ועומד על 7.99 מטר. הוא נקבע בתל אביב ב-15 במאי 2010.
מבנה הקפיצה
- ריצה מבוקרת ומהירה של המתחרה עד לקרש הקפיצה.
- דחיפה חזקה של האדמה על ידי הרגל החזקה של המתחרה ברגע ההגעה לקרש הקפיצה.
- המשך הניתור לקפיצה אופקית כאשר המתחרה מרים את ידיו ואת כל גופו.
- השהיית הנחיתה על ידי שמירה על מרכז הכובד וצורת הגוף.
- נחיתה כאשר הגוף מכופף ומופנה כמה שיותר רחוק.
סגנון בסיסי
למרות שקיימים כיום שלושה סגנונות קפיצה עיקריים, סגנון הקפיצה הבסיסי הוא כדלקמן: כאשר מגיע הקופץ לקרש הקפיצה, הוא מצמיד את רגל הריצה שלו לבטנו, בעודו מזנק עם רגלו החזקה. לאחר שהקופץ באוויר, הוא מצמיד את רגל הזינוק לרגלו השנייה, ומכדר את גופו ואת גפיו. עם ההתקרבותו לקרקע שולח הקופץ את גפיו לפנים ככל האפשר, על מנת להעביר את מרכז הכובד שלו קדימה, ולהשיג בכך מרחק גדול יותר.
חוקים בסיסיים
- למתחרה אסור לקפוץ לאחר שרגל הניתור חרגה מהגבול הקדמי של קרש הקפיצה, כל קפיצה שבה נעשתה חריגה שכזו נחשבת כפסולה.
- החלק האחורי ביותר של גוף המתחרה שפגע בקרקע יחשב כמרחק הרשמי שעבר המתחרה בקפיצה.
קופצים מפורסמים
נשים
פאני בלנקרס-קואן - שיאנית עולם במשך 11 שנים
הייקה דרקסלר - פעמיים אלופה אולימפית (ברצלונה 1992 וסידני 2000), פעמיים אלופת עולם (הלסינקי 1983 ושטוטגרט 1993). החזיקה בשיא העולמי. שיאה האישי עומד על 7.48 מטר (1992). כמו כן, קבעה ב-1998 הישג שיא של 7.63 מטר אשר נפסל עקב רוח גב של 2.1 מטר לשנייה. היא מחזיקה בשיא העולם בקפיצה למרחק באולם בתוצאה 7.37 מטר- ג'קי ג'וינר קרסי - אלופה אולימפית (סיאול 1988), פעמיים ברציפות אלופת עולם (רומא 1987 וטוקיו 1991). החזיקה בשיא העולמי. שיאה האישי עומד על 7.49 מטר, קבעה אותו פעמיים.
- גלינה צ'יסטיאקובה - שיאנית העולם הנוכחית בתוצאה 7.52 מטר (נקבע ב-1988)
פיונה מיי - פעמיים אלופת עולם (גטבורג 1995 ואדמונטון 2001) ופעמיים ברציפות סגנית אלופה אולימפית- בריטני ריס - 4 פעמים אלופת עולם (ברלין 2009, טגו 2011, מוסקבה 2013 ולונדון 2017) ואלופה אולימפית (לונדון 2012)
- טיאנה ברטולטה - אלופה אולימפית (ריו דה ז'ניירו 2016) ופעמיים אלופת עולם (הלסינקי 2005 ובייג'ינג 2015)
גברים
- ג'סי אוונס - הקופץ הראשון בהיסטוריה שקפץ למרחק מעל 8 מטרים, שיאו העולמי החזיק מעמד 25 שנים ועמד על 8.13 מטר
- רלף בוסטון - שיפר את השיא העולמי 6 פעמים, יותר מכל ספורטאי אחר. בסך הכל הוא שיפר את השיא העולמי ב-22 ס"מ
- בוב בימון - קבע שיא עולם באולימפיאדת מקסיקו ב-1968 כשקפץ למרחק של 8.90 מטר (שיפור של 55 ס"מ מהשיא הקודם), והחזיק בו במשך 23 שנים. כיום זו עדיין התוצאה השנייה בטיבה בכל הזמנים
- קרל לואיס - זכה במדליית זהב ב-4 אולימפיאדות ברציפות (לוס אנג'לס 1984, סיאול 1988, ברצלונה 1992 ו-אטלנטה 1996)
- מייק פאוול - שיאן העולם הנוכחי בתוצאה של 8.95 מטר (נקבע בטוקיו 1991)
איוון פדרוסו - זכה 4 פעמים ברציפות במדליית זהב באליפויות עולם באתלטיקה (גטבורג 1995, אתונה 1997, סביליה 1999 ואדמונטון 2001)- דווייט פיליפס - זכה במדליית זהב ב-4 אליפויות עולם באתלטיקה (פריז 2003, הלסינקי 2005, ברלין 2009 וטגו 2011)
עשר הקופצות הטובות בכל הזמנים
| דירוג | תוצאה | רוח (מ/ש) | שם האתלטית | מדינה | תאריך | מקום |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 7.52 | 1.4 | גלינה צ'יסטיאקובה | ברית המועצות |
11 ביוני 1988 | סנקט פטרבורג |
| 2 | 7.49 | 1.3 | ג'קי ג'וינר קרסי | ארצות הברית |
22 במאי 1994 | ניו יורק |
| 3 | 7.48 | 1.2 | הייקה דרקסלר |  מזרח גרמניה |
9 ביולי 1988 | נויברנדנבורג |
| 4 | 7.43 | 1.4 | אנישוארה קושמיר-סטנצ'ו |  רומניה |
4 ביוני 1983 | בוקרשט |
| 5 | 7.42 | 2.0 | טטיאנה קוטובה |  רוסיה |
23 ביוני 2002 | אנסי |
| 6 | 7.39 | 0.5 | ילנה בלבסקאיה | ברית המועצות |
18 ביולי 1987 | בריאנסק |
| 7 | 7.37 | N/A | אינסה קראבץ |  אוקראינה |
13 ביוני 1992 | קייב |
| 8 | 7.33 | 0.4 | טטיאנה לבדייבה | רוסיה |
31 ביולי 2004 | טולה |
| 9 | 7.31 | 1.5 | אלנה כלופוטנובה | ברית המועצות |
12 בספטמבר 1985 | אלמה אטה |
| 7.31 | −0.1 | מריון ג'ונס | ארצות הברית |
12 באוגוסט 1998 | ציריך | |
| 7.31 | 1.7 | בריטני ריס | ארצות הברית |
2 ביולי 2016 | יוג'ין |
עשרת הקופצים הטובים בכל הזמנים
| דירוג | תוצאה | רוח (מ/ש) | שם האתלט | מדינה | תאריך | מקום |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 8.95 | 0.3 | מייק פאוול | ארצות הברית |
30 באוגוסט 1991 | טוקיו |
| 2 | 8.90 | 2.0 | בוב בימון | ארצות הברית |
18 באוקטובר 1968 | מקסיקו סיטי |
| 3 | 8.87 | −0.2 | קרל לואיס | ארצות הברית |
30 באוגוסט 1991 | טוקיו |
| 4 | 8.86 | 1.9 | רוברט אמיאן | ברית המועצות |
22 במאי 1987 | צכדזור |
| 5 | 8.74 | 1.4 | לארי מיריקס | ארצות הברית |
18 ביולי 1988 | אינדיאנפוליס |
| 8.74 | 2.0 | אריק ולדר | ארצות הברית |
2 באפריל 1994 | אל פאסו | |
| 8.74 | −1.2 | דווייט פיליפס | ארצות הברית |
7 ביוני 2009 | יוג'ין | |
| 8 | 8.73 | 1.2 | אירווינג סלדינו |  פנמה |
24 במאי 2008 | הנלו |
| 9 | 8.71 | 1.9 | איוון פדרוסו | קובה |
18 ביולי 1995 | סלמנקה |
| 8.71 | באולם | סבסטיאן באייר | גרמניה |
8 במרץ 2009 | טורינו |
התפתחות שיא העולם בקפיצה לרוחק
נשים
גברים
כל הזוכות והזוכים במדליה אולימפית בקפיצה לרוחק
נשים
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
גברים
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
כל הזוכות והזוכים במדליה באליפות עולם בקפיצה לרוחק
נשים
גברים
התפתחות השיא הישראלי בקפיצה לרוחק
נשים
| המרחק | שם האתלטית | מקום | תאריך |
|---|---|---|---|
| 4.84 מטר | אסתר חכם | 3 בדצמבר 1938[1] | |
| 4.89 מטר | טובה פינקלשטיין | 1941 | |
| 5.345 מטר | תמר מטל-שומכר | 1952 | |
| 5.37 מטר | אילנה קרשיק | תל אביב | 16 ביולי 1960 |
| 5.39 מטר | אילנה קרשיק | תל אביב | 16 ביולי 1960 |
| 5.48 מטר | גאולה גדישביץ | וינגייט | 3 בפברואר 1962 |
| 5.52 מטר | גאולה גדישביץ | תל אביב | 29 ביוני 1963 |
| 5.53 מטר | גאולה גדישביץ | חדרה | 10 באפריל 1965 |
| 5.56 מטר | גאולה גדישביץ | וינגייט | 15 במאי 1965 |
| 5.61 מטר | גאולה גדישביץ | 29 באוגוסט 1965 | |
| 5.69 מטר | חנה סמוך | 1 בינואר 1966 | |
| 5.85 מטר | חנה סמוך | 22 בינואר 1966 | |
| 5.90 מטר | סמדר מודעי | פריז, צרפת | 22 באוקטובר 1966 |
| 5.96 מטר | אסתר רוט-שחמורוב | 1970 | |
| 5.97 מטר | אסתר רוט-שחמורוב | וינגייט | 10 ביולי 1971 |
| 6.06 מטר | אסתר רוט-שחמורוב | וינגייט | 10 ביולי 1971 |
| 6.14 מטר | אסתר רוט-שחמורוב | וינגייט | 10 ביולי 1971 |
| 6.16 מטר | מאיה בן-צור | טוסון, אריזונה | 1 במאי 1983 |
| 6.27 מטר | מאיה בן-צור | סן-סבסטיאן, ספרד | 19 באוגוסט 1984 |
| 6.46 מטר | סיגל גונן | תל אביב | 12 ביולי 1986 |
| 6.46 מטר | סבטלנה גנזדילוב | 15 ביולי 2004 | |
| 6.52 מטר | חנה קנייזבה-מיננקו | תל אביב | 17 ביולי 2014 |
גברים
| המרחק | שם האתלט | מקום | תאריך |
|---|---|---|---|
| 6.64 מטר | אליעזר ורון | 1939 | |
| 6.66 מטר | משה חפץ | תל אביב | 13 במאי 1945 |
| 6.78 מטר | זמיר בבל | תל אביב | 15 בפברואר 1947 |
| 7.06 מטר | יעקב קובלנץ | ירושלים | 7 באוקטובר 1950 |
| 7.43 מטר | דוד קושניר | תל אביב | 3 במאי 1961 |
| 7.53 מטר | צבי עמלי | אוסנבריק, מערב גרמניה | 15 בספטמבר 1973[2] |
| 7.96 מטר | רוגל נחום | בודפשט, הונגריה | 18 ביוני 1990 |
| 7.99 מטר | יוחאי הלוי | תל אביב | 15 במאי 2010 |
ראו גם
לקריאה נוספת
- דבורה מרכוס, אתלטיקה קלה בהתפתחותה החינוכית, מכון וינגייט, תל אביב ,1977.
קישורים חיצוניים
- אלכס דורון, שיא מ-1932 היה מזכה כיום את בעליו במקום ה-3 באליפות, מעריב, 16 ביולי 1971
- קפיצה לרוחק בארץ ישראל, באתר המכללה האקדמית בווינגייט
- קפיצה לרוחק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ אלכסנדר אלכנדרוביץ, ספורט וספורטאים - אתלטיקה קלה, הַבֹּקֶר, 24 בינואר 1939
- ^ שמואל טל (עיתונאי), 12 אתלטים כבר הבטיחו השתתפותם באליפות אסיה, דבר, 17 בספטמבר 1973