ריצ'רד ג'וול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{אישיות}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

ריצ'רד אלנסוורת ג'וול (באנגלית: Richard Allensworth Jewell; נולד כריצ'רד ווייט; 17 בדצמבר 1962 – 29 באוגוסט 2007) היה שוטר ומאבטח אמריקאי. בעת שעבד כמאבטח של AT&T, הוא נודע בעקבות תקרית הפיצוץ בפארק האולימפי באולימפיאדת הקיץ 1996 באטלנטה, ג'ורג'יה.[1] ג'וול גילה תרמיל מלא בשלוש פצצות צינור בשטח הפארק, הזהיר את המשטרה וסייע בפינוי האזור לפני שהתפוצצה הפצצה ובכך הציל אנשים רבים מפציעה או מוות. תחילה התקשורת היללה אותו כגיבור, אך מאוחר יותר הפך לחשוד, לפני שבסופו של דבר נוקה מאשמה. המקרה של ג'וול הפך לדוגמה לנזק שעלול להיגרם על ידי התקשורת על בסיס הטיה.[2]

אף על פי שמעולם לא הואשם, הוא עבר "משפט תקשורתי" שהשפיע מאוד על חייו האישיים והמקצועיים. בסופו של דבר, ג'וול נוקה לחלוטין מאשימה, לאחר שנלכד אריק רודולף, שזוהה בתור המחבל שהטמין את הפצצות.[3][4] בשנת 2006 הודה מושל ג'ורג'יה, סאני פרדו באופן רשמי לג'וול על התפקיד שמילא בהצלת חיים בתקרית הפיצוץ.[5] ג'וול נפטר ב-29 באוגוסט 2007 מאי ספיקת לב כתוצאה מסיבוכי סוכרת בגיל 44.

חיים אישיים

ג'ואל נולד בשם ריצ'רד ווייט בדנוויל, ג'ורג'יה, בנה של בובי, רכזת תביעות ביטוח, ורוברט ארל ווייט, שעבד בחברת הרכב שברולט. הוריו של ריצ'רד התגרשו כשהיה בן ארבע. אמו התחתנה בשנית, לג'ון ג'וול, מנהל ביטוח, שאימץ את ריצ'רד. ריצ'רד היה נשוי לדיינה ג'וול.

החקירה והבהלה התקשורתית

דיווחים חדשותיים מוקדמים היללו את ג'וול כגיבור על שעזר בפינוי האזור לאחר שאיתר את החבילה החשודה. כעבור שלושה ימים חשף עיתון ה-The Atlanta Journal-Constitution כי ה-FBI מתייחס אליו כאל חשוד אפשרי, זאת בהתבסס על פרופיל פלילי של "מפגע בודד". במשך השבועות הבאים, אמצעי התקשורת התמקדו בו באגרסיביות כאשם אפשרי ותייגו אותו כחשוד, תוך שהם מספרים על חייו כדי להתאים לפרופיל "המפגע הבודד" שהודבק על ידי ה-FBI. התקשורת תיארה, בדרגות שונות, את ג'ואל כקצין אכיפת חוק כושל שאולי שתל את הפצצה כדי שיוכל "למצוא" אותה ולהיות גיבור.[2]

מחקירת משרד המשפטים על התנהלות ה-FBI נמצא שלשכת החקירות הפדרלית ניסה לתמרן את ג'וול כדי שיוותר על זכויותיו החוקתיות, בכך שאמרו לו שהוא משתתף בסרט הכנה בנושא גילוי פצצות, אף על פי שהדו"ח הסיק כי "אין הפרה מכוונת של זכויותיו האזרחיות של אדון ג'וול ושום התנהגות בלתי הולמת פלילית "התרחשה.[6][7][8]

בהתייחסו אל ה-יונבומבר, ג'יי לנו כינה אותו "אונה-אידיוט".[9] אזכורים אחרים תיארוהו כ"אונה-בובי"[10] (על שם אמו) ו"אונה-מאמא". ג'ואל מעולם לא הואשם רשמית, אך ה-FBI ערך חיפושים בביתו ביסודיות ובפומבי פעמיים, חקר את מקורביו, חקר את הרקע שלו וערך מעקב במשך 24 שעות ביממה. הלחץ הוקל רק לאחר שפרקליטיו של ג'וול שכרו סוכן לשעבר של ה-FBI כדי לנהל פוליגרף שג'וול עבר בהצלחה.[2]

באוקטובר 1996 חוקר הפרקליטות קנט אלכסנדר, במעשה חריג ביותר, שלח לג'וול מכתב שניקה אותו רשמית, ובו נאמר "על סמך הראיות שפותחו עד כה... ריצ'רד ג'וול לא נחשב למטרה לחקירה פלילית פדרלית בנושא ההפצצה ב-27 ביולי 1996, בפארק האולימפי באטלנטה".[11]

תביעות לשון הרע

לאחר שזוכה, ג'וול הגיש שורה של תביעות נגד כלי התקשורת שלטענתו השמיצו אותו, בעיקר NBC News ו-The Atlanta Journal-Constitution והתעקש לקבל מהם התנצלות רשמית. ל. לין ווד היה עורך הדין הראשי בכל תיקי הדיבה של ג'וול.[2][12][13][14]

בשנת 2006, אמר ג'וול כי התביעה אינה נוגעת לכסף וכי הרוב המכריע של הרווחים עברו לעורכי דין או מיסים. הוא אמר שהתביעה נועדה להשיג את ניקוי שמו מהחשדות שהוטלו עליו.[2]

ריצ'רד ג'וול נגד מכללת פיידמונט

ג'וול הגיש תביעה נגד מעסיקו לשעבר במכללת פיידמונט, נשיא המכללה ריימונד קליר ודובר המכללה סקוט רולס.[13] סנגוריו של ג'וול טענו כי קלייר התקשר ל-FBI ודיבר עם עיתוני אטלנטה וסיפק להם מידע כוזב על ג'וול ותנאי העסקתו שם כמאבטח.[12]

מכללת פיידמונט הסתפקה במתן סכום שלא פורסם.[15]

ריצ'רד ג'וול נגד NBC

ג'וול תבע את NBC News בגין הצהרה של הכתב טום ברוקוו שבה נאמר כי "ההשערה היא שה-FBI קרוב לפתוח תיק... [וכי] כנראה שיש להם מספיק [חומר] כדי לעצור אותו כרגע, כנראה מספיק להעמידו לדין, אך תמיד יש צורך שיהיה מספיק כדי להרשיע אותו. במקרה זה ישנם עדיין כמה חורים".[16] אף על פי שב-NBC דבקו באמירות אלה שהתבררו כלא נכונות, הרשת הסכימה לשלם פיצוי בסך 500,000 דולר.[13]

ריצ'רד ג'וול נגד ניו יורק פוסט

ב-23 ביולי 1997 תבע ג'וול את "הניו יורק פוסט" בסכום של 15 מיליון דולר, בטענה כי העיתון הציג אותו במאמרים, תצלומים וקריקטורה מערכתית כאדם "סוטה" עם "היסטוריה תעסוקתית ביזארית" שהיה ככל הנראה אשם בהפצצה.[17] בסופו של דבר העיתון הסתפק בתשלום סכום שלא פורסם.[18]

ריצ'רד ג'וול נגד מיזמי קוקס (הבעלים של The Atlanta Journal-Constitution)

ג'וול תבע גם את העיתון Atlanta Journal-Constitution, זאת לאחר שהעיתון פרסם ידיעה לפיה ה-FBI חושד כי המאבטח 'הגיבור' הטמין את הפצצה, מה שהביא בהמשך להכפשה התקשורתית נגד ג'וול.[14] במאמר אחד, העיתון השווה את המקרה של ריצ'רד ג'וול לזה של הרוצח הסדרתי וויין ויליאמס.[16][19]

העיתון היה הנאשם היחיד שלא הסכים לשלם פיצויים. התביעה נותרה תלויה ועומדת במשך מספר שנים, לאחר שנבחנה פעם אחת על ידי בית המשפט העליון בג'ורג'יה והפכה לחלק חשוב בפסיקה ביחס לשאלה האם ניתן לכפות על עיתונאים לחשוף את מקורותיהם. יורשיו של ג'וול המשיכו ללחוץ לפסיקת התיק גם לאחר מותו של ג'וול, אולם ביולי 2011 נדחו בסופו של דבר כל טענותיהם על ידי בית הדין לערעורים. בית המשפט הגיע למסקנה כי "מכיוון שהמאמרים במלואם היו נכונים במהותם בעת פרסומם - אף על פי שחשדותם של החוקרים נחשבו בסופו של דבר כבלתי מבוססים - הם אינם יכולים להוות בסיס לתביעה על הוצאת שם רע."[20]

CNN

אף על פי שרשת CNN שילמה פיצויים, ברשת טענו שהכיסוי התקשורתי שלה היה "הוגן ומדויק".[21]

לאחר הפרשה

ביולי 1997 הביעה התובעת הכללית, ג'נט רנו, כשנשאלה על ידי כתבת בכנס החדשות השבועי הקבוע שלה, צער על הדלפת חקירת ה-FBI לתקשורת שהובילה להכפשה הרחבה. היא התנצלה ואמרה, "אני מצטערת מאוד שזה קרה. אני חושבת שאנחנו חייבים לו התנצלות. אני מצטערת על הדליפה."[22]

בנוסף, בשנת 1997, ג'וול הופיע בפומבי בקולנוע ובטלוויזיה. הוא הופיע בסרטו של מייקל מור מ-1997, הגדול. הוא גם הופיע בהופעת אורח בפרק מ-27 בספטמבר 1997 של סאטרדיי נייט לייב, בו הוא התנגד בבדיחות לב להצעות שהוא אחראי למותם של האם תרזה והנסיכה דיאנה.[23]

ב-4 ביולי 2001 נבחר ג'וול להיות שר הטקס במצעד יום העצמאות שנערך בכרמל, אינדיאנה, שנושאו היה "גיבורים שלא הוכרו".

ב-13 באפריל 2005, ג'וול נוקה מחשד לחלוטין כאשר אריק רודולף הודה באשמתו בביצוע הפיגוע בפארק האולימפי, כמו גם בשלושה פיגועים נוספים בדרום. ב-1 באוגוסט 2006 מושל ג'ורגיה סאני פרדו הילל את ג'וול על מאמצי ההצלה שלו במהלך הפיגוע.[24][25]

ג'וול עבד בעבודות אכיפת חוק שונות, כולל כקצין משטרה בפנדרגרס, ג'ורג'יה. הוא עבד כסגן שריף במחוז מריוות'ר, ג'ורג'יה עד מותו. הוא גם נשא נאומים במכללות שונות על מעשהו.[2] בכל יום השנה להפצצה עד מחלתו ומותו בסופו של דבר, הוא היה מניח ורד באופן פרטי על במת הפארק האולימפי, שם מתה אליס הות'ורן.[26] ג'וול מת ב-29 באוגוסט 2007, בגיל 44. הוא סבל ממחלת לב קשה, מחלת כליות וסוכרת.[5]

בדצמבר 2019 יצא לאקרנים הסרט ריצ'רד ג'וול, המבוסס על המאמר "סיוט אמריקאי: הבלדה על ריצ'רד ג'וול" מ-1997 שפורסם במגזין "Vanity Fair"[27], בהפקתו ובימויו של קלינט איסטווד. בכיכובם של פול וולטר האוזר בתפקיד ג'וול וסם רוקוול כעורך דינו.

ישנו גשר קטן שנקרא לכבודו של ג'וול מזרח לכביש 82 בין סימני הרוחק 15 ו-16 (במעבר מווייקרוס לטיפטון).

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  3. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  4. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  5. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  6. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  7. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  8. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  9. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  10. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  11. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  12. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  13. ^ 1 2 3 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  14. ^ 1 2 CBS, "60 Minutes II: Falsely Accused," "CBS," June 26, 2002
  15. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  16. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  17. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  18. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  19. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  20. ^ Bryant v. Cox Enterprises, Inc., 311 Ga. App. 230 (Ga. Ct. App. 2011).
  21. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  22. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  23. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  24. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"(הקישור אינו פעיל)
  25. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  26. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  27. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=ריצ%27רד_ג%27וול&oldid=749791"