רנה קאסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{אישיות}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

רנה סמואל קסיןצרפתית: René Samuel Cassin, ההיגוי בצרפתית - רנה קאסן, שמו העברי: שמואל קצין; 5 באוקטובר 188720 בפברואר 1976) היה משפטן יהודי צרפתי, חתן פרס נובל לשלום. כיהן כפרופסור למשפטים באוניברסיטת ליל ובהמשך באוניברסיטת פריז.

קורות חיים

נולד בבאיון שבדרום-מערב צרפת, בנם של גבריאל (לבית דרייפוס) והסוחר אנרי קסין. למד משפטים והפך לפרופסור למשפט אזרחי באוניברסיטת פרובנס, ולאחר מכן באוניברסיטת פריז. נלחם ונפצע במלחמת העולם הראשונה.

היה נציג צרפת בחבר הלאומים בין השנים 19241938. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש צרפת, היה בין הראשונים שהצטרפו לממשלת צרפת הגולה ולשארל דה גול שעמד בראשה. בממשלת צרפת הגולה שימש בתפקידים שונים והיה יועץ קרוב של דה גול.

עם סיום המלחמה נמנה בין פעילי זכויות האדם שהקימו מחדש את הליגה הצרפתית לזכויות האדם, לאחר שזו הוצאה מהחוק על ידי ממשלת וישי. הוא ניסח את הטיוטה הראשונה של ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם של האו"ם והיה לחבר בוועדה לזכויות אדם של האו"ם. קסין היה גם חבר, ומאוחר יותר גם הנשיא של בית הדין האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג. על פועלו בכתיבת "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" זכה בפרס נובל לשלום לשנת 1968.

בשנת 1946 עזר לייסד את מועצת הארגונים היהודיים העולמיים – ארגון זכויות אדם יהודי – ועמד בראשה. היה גם פעיל בארגון "כל ישראל חברים" בצרפת ועמד בראש הארגון משנת 1943 ועד למותו בשנת 1976. הוא לחם למען זכויות היהודים בצרפת, והיה פעיל ציוני.

הנצחה

בשנת המאה להולדתו זכה לכבוד השמור לגדולי בניה של צרפת, וארונו הועבר לפנתאון של פריז.

בית הספר התיכון רנה קסין בשכונת מעלות דפנה בירושלים נקרא על שמו, ופועל ברוח ההומניזם שייצג קסין.[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים