1930 במדע
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 |
1930
במדע |
||
| < · 1928 · 1929 — 1930 — 1931 · 1932 · > | |||
| כל ערכי השנים במדע במאה ה-20 · כל ערכי השנים במדע במאה ה-21 · פורטל מדע בישראל | |||
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1930.
אסטרונומיה
- גילוי כוכב הלכת פלוטו על ידי האסטרונום האמריקאי קלייד טומבו במצפה הכוכבים לוול
- המצאת טלסקופ שמידט על ידי אסטרונום גרמני ברנרד שמידט (Bernhard Schmidt)
- גילוי קרינת רדיו הנפלטת משביל החלב על ידי הפיזיקאי קרל ג'נסקי (Karl Jansky), בסיס להתפתחות רדיו-אסטרונומיה
ארכאולוגיה
- סיום חפירות בסקארה ברי שבוצעו על ידי ויר גורדון צ'ילד
- ג'ון גרסטנג מתחיל בחפירות ליד יריחו
- פלינדרס פיטרי מתחיל בחפירות באזור תל אל-עג'ול
ביולוגיה
- בידוד וגיבוש הפפסין על ידי ג'ון הווארד נורתרופ והוכחה שהוא חלבון
- השערה בדבר קיומו של ויטמין הכרחי לפעילות תקינה של מערכת קרישת הדם על ידי הנריק דאם שמכנה אותו ויטמין K
טכנולוגיה
המנוע שבנה דיזל
מנוע סילון של F15
- 6 בינואר – הנסיעה הראשונה של מכונית בעלת מנוע דיזל
- 17 באפריל – המצאת נאופרן (Neoprene), משפחה של תחליפים סינתטיים לגומי, בחברת דופונט
- 8 בספטמבר – חברת 3M מתחילה לשווק נייר דבק שקוף
תעופה
- מהנדס אנגלי פרנק ווייט (Frank Whittle) מבקש פטנט על מנוע סילון
כימיה
- הכימאי הבריטי סידני צ'פמן (Sydney Chapman) מצא הסבר למחזור אוזון-חמצן שמתרחש בשכבת האוזון
- פריץ לונדון (Fritz London) מסביר את מהותו של כוח ואן דר ואלס הפועל בין מולקולות כתוצאה מאינטראקציה בין דיפולים
מתמטיקה
- המצאת האלגוריתם של פרים על ידי מתמטיקאי צ'כי וויטייך ירניק (Vojtěch Jarník)
- פיתוח משפט קורטובסקי (Kazimierz Kuratowski) בהקשר לגרף מישורי
- אלונזו צ'רץ מציג את עבודתו על תחשיב למדא
פיזיקה
- כנס סולווה ה-6 התכנס בבריסל בראשותו של פול לנז'בן, נושא הכנס מגנטיות
- וולפגנג פאולי מעלה השערה בדבר קיומו של חלקיק לא ידוע שיכול להסביר את איבוד התנע בתהליך קרינת בטא, את החלקיק הוא מכנה נייטרינו
- פול דיראק מעלה השערה על קיומו של הפוזיטרון
רפואה
- 25 בנובמבר – ניצול ראשון מוצלח של פניצילין.
פרסים
- פרס נובל:
- פרס נובל לפיזיקה - ונקאטה רמאן, על עבודתו על פיזור אור ועל גילוי האפקט הקרוי על שמו
- פרס נובל לכימיה - הנס פישר, על מחקרו בתחום הכלורופיל והמין
- פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה - קרל לנדשטיינר על גילוי סוגי הדם האנושי.
נולדו
- 23 בפברואר – גורו שימורה, מתמטיקאי יפני, ידוע בזכות השערת טניאמה-שימורה, שממנה נובע כמקרה פרטי המשפט האחרון של פרמה, (נפטר ב-2019)
- 28 בפברואר – לאון קופר, פיזיקאי וחוקר מוח אמריקאי יהודי, חתן פרס נובל לפיזיקה על חלקו בפיתוח התאוריה של מוליכות-על
- 15 במרץ – ז'ורס אלפרוב, פיזיקאי יהודי רוסי - בלארוסי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2000 על חלקו בפיתוח מבנים מעורבים (heterojunction- שילוב של מספר מולכים למחצה) המשמשים באלקטרוניקה מהירה ואופטיקה, פריצת דרך בטכנולוגיית המידע
- 15 במרץ – מרטין קרפלוס, כימאי תאורטי יהודי-אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2013
- 28 במרץ – ג'רום פרידמן, פיזיקאי אמריקאי ממוצא יהודי, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1990 על חלקו בניסויים על המבנה הפנימי של הפרוטון בעלי חשיבות חיונית לפיתוח מודל הקווארקים בפיזיקת החלקיקים
- 10 במאי – ג'ורג' סמית', פיזיקאי אמריקאי, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 2009 על פיתוח ה-CCD, הרכיב האלקטרוני המחליף את סרט הצילום הכימי בצילום דיגיטלי
- 11 במאי – אדסחר דייקסטרה, מהבולטים במדעני המחשב במאה העשרים (נפטר ב-2002)
- 14 במאי – עמנואל ענתי, ארכאולוג ישראלי
- 8 ביוני – ישראל אוֹמַן, מתמטיקאי ישראלי, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005, תחום מחקרו העיקרי הוא תורת המשחקים
- 28 ביוני – ויליאם קמפבל, ביולוג ופרזיטולוג אירי-אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2015 על חלקו בפיתוח תרופה נגד תולעים נימיות
- 15 ביולי – סטיבן סמייל, מתמטיקאי אמריקאי, זכה במדליית פילדס
- 12 באוגוסט – ג'ק טיץ, מתמטיקאי צרפתי, חתן פרס אבל
- 7 בספטמבר – יואן לונגפינג, אגרונום סיני, מגדולי חוקרי החקלאות בעידן המודרני, ידוע על פיתוח זני אורז און כלאיים
- 12 בספטמבר – אקירה סוזוקי, כימאי יפני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2010 על חלקו בפיתוח התגובה המצומדת שנקראת על שמו, בעלת חשיבות בסינתזה אורגנית
- 10 באוקטובר – איב שאובין (Yves Chauvin), כימאי צרפתי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2005 על חלקו בהבנה, פתוח ומציאת זרזים יעילים לתהליכי מטתזה אשר היוו פריצת דרך בתעשיית התרופות והפלסטיקה
- 27 באוקטובר – גלדיס וסט, מתמטיקאית אמריקאית. תעבוד במכון המחקר של הצי של ארצות הברית, שם תתרום לפיתוח של GPS. בפרט, תתרום למידול המדויק של צורת כדור הארץ.
- 2 בדצמבר – ז'ורז' מת'רון (נפטר ב-2007), מתמטיקאי וגאולוג צרפתי, נודע כמייסד הגיאוסטטיסטיקה והמורפולוגיה המתמטית
- 27 בדצמבר – מרשל סהלינס, אנתרופולוג יהודי אמריקאי
- 30 בדצמבר – טו יויו, כימאית סינית, כלת פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה על פיתוח תרופה למלריה בשם ארטמיסינין
נפטרו
- 19 בינואר – פרנק רמזי (נולד ב-1903), מתמטיקאי בריטי, מייסד תחום בקומבינטוריקה הקרוי על שמו, בעל תרומה משמעותית בכלכלה ופילוסופיה
- 13 במאי – פריטיוף ננסן (נולד ב-1861), חוקר הקוטב הצפוני ומדינאי נורווגי
- 23 ביולי – גלן קרטיס (נולד ב-1878), חלוץ תעופה אמריקני, את החברה הראשונה בעולם לייצור מטוסים, הטיס את המטוס הימי הראשון אותו בנה בעצמו
- 28 ביולי - אלבר גולסטרנד (נולד ב-1862), אופתלמולוג ואופטיקאי שוודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1911 על הבנת תפקיד עדשת העין בראייה
- 6 באוגוסט - ז'וזף לה בל (נולד ב-1847), כימאי צרפתי, אחד מאבות הסטריאוכימיה, תרם להבנת ההבדלים בפעילות האופטית של מולקולות בעלות נוסחה מולקולרית זהה
- 10 באוקטובר – אדולף אנגלר (נולד ב-1844), בוטניקאי גרמני, עסק בפיטוגאוגרפיה, תרם רבות לסיסטמטיקה של הבוטניקה, שיטת מיון הצמחים שיצר עדיין מקובלת בכל העולם
- 2 או 3 בנובמבר - אלפרד וֶגֶנֶר (נולד ב-1880), מדען גרמני רב-תחומי שהתפרסם בזכות התאוריה שפיתח על נדידת היבשות
- 5 בנובמבר – כריסטיאן אייקמן (נולד ב-1858), קצין רפואה הולנדי, פרופסור לפיזיולוגיה שעסק בבקטריולוגיה, חקר את מחלת הבריברי וגילה כי היא נגרמת ממחסור בוויטמין B1, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1929
- 13 בדצמבר – פריץ פרגל (נולד ב-1869), כימאי סלובני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1923 על המצאת שיטת המיקרו-אנליזה של חומרים אורגניים
.jpg)
קישורים חיצוניים
| שנים במדע - המאה ה-20 | |
|---|---|
|
