Flower Boy

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Flower Boy
קובץ:FlowerBoy TylerTheCreator.jpg
אלבום אולפן מאת טיילר, דה קריאייטור
יצא לאור 21 ביולי 2017
מקום הקלטה צ'אליס • קולדוואטר • פראמאונט (לוס אנג'לס)
סוגה היפ הופג'אז ראפ[1]נאו סול[2]
שפה אנגלית
אורך 46:33
חברת תקליטים קולומביה
הפקה טיילר, דה קריאייטור
כרונולוגיית אלבומים של טיילר, דה קריאייטור
Cherry Bomb
(2015)
Flower Boy
(2017)
Music Inspired by Illumination & Dr. Seuss' The Grinch
(2018)
סינגלים מ-Flower Boy
  1. "Who Dat Boy" / "911"
    תאריך יציאה: 30 ביוני 2017
  2. "Boredom"
    תאריך יציאה: 11 ביולי 2017
  3. "I Ain't Got Time!‎"
    תאריך יציאה: 19 ביולי 2017
  4. "See You Again"
    תאריך יציאה: 29 באוגוסט 2017

Flower Boy (בעברית:ילד פרחים) הוא אלבום האולפן הרביעי של הראפר האמריקאי טיילר, דה קריאייטור. האלבום יצא לאור ב-21 ביולי 2017, על ידי חברת התקליטים קולומביה רקורדס. האלבום הופק במלואו על ידי טיילר, דה קריאייטור והוא מכיל הופעות אורח של פרנק אושן, אייסאפ רוקי, אנה אוף דה נורת', ליל ויין, קאלי אוצ'יס, סטיב לייסי, אסטל, ג'יידן סמית' ורקס אורנג' קאנטי.

האלבום נתמך על ידי ארבעה סינגלים: "Who Dat Boy" / "911",‏ "Boredom",‏ "I Ain't Got Time" ו-"See You Again". האלבום זכה לשבחים נרחבים ממבקרי המוזיקה, והגיע היישר אל המקום השני במצעד הבילבורד 200 האמריקאי. האלבום נכלל ברשימות רבות הכוללות את האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017 ולעשור השני של המאה ה-21 על ידי פרסומים שונים והועמד לקטגוריית "אלבום הראפ הטוב ביותר" בטקס פרסי גראמי לשנת 2018.

רקע והקלטה

עם Flower Boy, טיילר החליט לנקוט בגישה אישית יותר בהשוואה לאלבום הקודם, Cherry Bomb, באומרו, "עבור Cherry Bomb בכוונה הייתי כמו, אני בכלל לא רוצה להיות אישי, כאילו להכין שירים, ובזה הייתי כמו, בסדר, תן לי לרשום כל תחושה".[3] טיילר הרגיש שהתגובה הכללית ל-Cherry Bomb הייתה גרועה והוא רצה להעביר אלבום שיצליח לו היטב.[4] שם האלבום במקור היה Scum Fuck Flower Boy, אך מאוחר יותר אושר כ-Flower Boy זמן קצר לפני צאתו.[5] טיילר ציין את עבודותיהם של מקס מרטין, פארל ויליאמס וג'סטין טימברלייק כהשראה מוזיקלית לאלבום.[4]

הקלטת האלבום החלה בסוף 2015.[4] כמו האלבומים הקודמים, האלבום הופק במלואו על ידי טיילר עצמו. הוא החליט לשמור על בתי הראפ שלו קצרים ונקודתיים כדי לתת לאמנים אורחים יותר מיקוד.[6] בשירים רבים באלבום הוצגה נגינת גיטרה מאת אוסטין פיינשטיין.[7] המקצב המשמש בשיר "I Ain't Got Time!‎" הופק בתחילה עבור קניה וסט במהלך הקלטת אלבום האולפן השביעי שלו, The Life of Pablo, אך וסט דחה אותו.[3] לאחר חודש, נשלח המקצב לראפרית ניקי מינאז' שדחתה אותו אף היא.[3] השיר "Glitter" נכתב עבור ג'סטין ביבר, אך ביבר לא השיב לאף אחת משיחותיו.[3] "See You Again" נכתב עבור חבר ואן דיירקשן לשעבר זאין מאליק, אך נשמר מאוחר יותר לאחר שמאליק דחה את השיר פעמיים.[8] השיר "Who Dat Boy" נדחה על ידי הראפר סקולבוי קיו.[4]

מוזיקה ומילים

בהתאמה לשם האלבום, טיילר ציין כי פרחים הם הנושא החוזר של האלבום.[4] אנדי קלמן מ-AllMusic תיאר את התוכן הלירי הכללי של האלבום כ"הוצאה הפחות וולגרית" של טיילר בהשוואה למילים בעלות ערך ההלם בפרויקטים הקודמים שלו. רצועת הפתיחה של האלבום, "Foreword", תוארה על ידי סקוט גליישר מ-XXL כמכתב פתוח למעריצים ולאומה. "Where This Flower Blooms" מתייחס לתקופות שלו לפני התהילה והכסף בשורה הראשונה, וכן הוא מתייחס לתקופה שלפני צאתו של מיקסטייפ הבכורה שלו Bastard משנת 2009 כאשר הוא התגורר בבית סבתו.[9] "Sometimes...‎" הוא רצועה קצרה הכוללת זכר לא מזוהה הקובע שהוא רוצה לשמוע את השיר עליו, ורומז כי השיר הבא, "See You Again", הוא על המאהב הגברי של טיילר. "See You Again" מתואר כ"שיר אהבה קליידוסקופי באופן חיובי" על אדם לא מזוהה.

ג'סי פיירפקס מ-HipHopDX תיאר את "Who Dat Boy" כ"ג'אם סוער שנשמע כמו פסקול לסרט אימה", וזכרי הוסקינס מ-Slant השווה את השיר לשירו של קניה וסט, "Freestyle 4".‏ "Pothole" תואר כ"מצטיין בפרופיל נמוך" הכולל מטאפורה להיותו תקוע בחיים.[4] קאלום סלינגרלנד מ-Exclaim!‎ כתב כי "Garden Shed" מכיל "ליקוקי גיטרות פסיכדליים וסינתזים [שבונים] בלדה הכוללת שירה של אסטל, שכן מעודדים שחרור לפני שמשוב רועש מפנה מקום לבית וידוי". סלינגרלנד הכריז כי השיר הוא "אחד הרגעים החזקים ביותר של טיילר עד כה", וציין גם את ההתייחסות למיניות. זכרי הוסקינס ממגזין Slant תיאר את "Garden Shed" כ"מטאפורה נלכדת בארון". קווין לוזאנו מפיצ'פורק דיבר על השיר "Boredom", באומרו: "הטווח של טיילר הוא קליידוסקופי, וצליל הנאו סול שהוא החל לעצב ב-Wolf הוא בפריחה מלאה" ו"חלקים גדולים מהשיר הם תרגיל עבורו להגמיש את כישורי ההפקה שלו".[10]

קאלום סלינגרלנד זיהה את ההתייחסות לריבר פיניקס ב-"I Ain't Got Time!‎", מה שעשוי להיות התייחסות לווידאו קליפ של "Who Dat Boy" בו טיילר נמצא במכונית יושב במושב הנוסע במה שנראה כמו ריבר פיניקס. השיר מכיל שורות שהושוואו ל"הצהרות המוזרות" של אמינם לאורך כל הקריירה שלו. מגזין The A.V. Club העיר על הדגימה שבשיר, באומרו שהיא הפכה "אקורדיון למראה של בית כיף, מעוות ומבלבל".[11] השיר "Garden Shed" מכיל גם אזכורים עדינים למיניות, מה שגרם לרבים להעלות השערה כי טיילר יצא מהארון כביסקסואל או הומוסקסואל.[12][13]

"911 / Mr. Lonely" תואר על ידי ונסה אוקות'-אובו מפיצ'פורק כ"הסתכלות על נושא העל של בדידות, על שני מקצבים מנוגדים, אך מסקרנים לא פחות" וקבעה כי השיר "מייצג התבגרות נוספת בצליל, ונראה שגם בבעיות שלו".[14] מגזין Affinity ניתח את השיר "Glitter" וקבע כי הוא "בעל איכות חוזרת, אך כמעט ניתן לחוש קרשנדו בתוכן". רצועת הסיום, "Enjoy Right Now, Today" היא אינסטרומנטלית והיא כולל קולות רקע של פארל ויליאמס.[15]

קידום

שם האלבום, רשימת הרצועות ותאריך צאתו הוכרזו על ידי טיילר ב-6 ביולי 2017 באמצעות הרשתות החברתיות.[16][17] שתי עטיפות נחשפו עם ההכרזה, העטיפה הראשית שעוצבה על ידי האמן אריק וייט והעטיפה האלטרנטיבית שעיצב טיילר עצמו.[18] האלבום דלף 11 יום לפני תאריך צאתו.[19]

סינגלים

לאחר ספירה לאחור של שבוע בטוויטר ובאינסטגרם, טיילר הוציא קליפ, שכותרתו "Who Dat Boy", לערוץ היוטיוב הרשמי שלו ב-29 ביוני 2017.[20][21] הסינגל המוביל מתוך האלבום, המכיל שני שירים: "Who Dat Boy" ו-"911 / Mr. Lonely", יצא כסינגל כפול ב-30 ביוני 2017.[22] הסינגל הגיע בשיאו למקום ה-87 במצעד הבילבורד הוט 100.[23] הסינגל השני מתוך האלבום, "Boredom", יצא ב-11 ביולי 2017.[24] הסינגל השלישי מתוך האלבום, "I Ain't Got Time!‎", יצא ב-19 ביולי 2017.[25] הסינגל הרביעי מתוך האלבום, "See You Again", יצא ב-29 באוגוסט 2017 לרדיו הקצבי העכשווי והרדיו האורבני העכשווי.[26][27]

ביקורות

דירוגים מקצועיים
ציונים משוקללים
מקור ציון
AnyDecentMusic? 7.9/10[28]
Metacritic 84/10[29]
ציוני ביקורות
מקור ציון
AllMusic [30]
The A.V. Club A−‎[31]
Exclaim! 7/10[32]
הגרדיאן [33]
HipHopDX 4.5/5[34]
אינדיפנדנט [35]
NME [36]
פיצ'פורק 8.5/10[37]
Slant Magazine [38]
XXL 4/5[39]

Flower Boy זכה להערכה ביקורתית רחבה. באתר Metacritic, שמקצה דירוג מנורמל מתוך 100 לביקורות מפרסומים מקצועיים, האלבום קיבל ציון ממוצע משוקלל של 84, בהתבסס של 18 ביקורות.[29] באתר AnyDecentMusic?‎ הוענק לאלבום ציון של 7.9 מתוך 10, בהתבסס על הערכת האתר לגבי הקונצנזוס הביקורתי לגבי האלבום.[28]

אנדי קלמן מ-AllMusic נתן לאלבום ביקורת חיובית באומרו: "בעוד שרוב השירים הללו מלאי חרדה ובידוד, הליריקה הפתוחה וההפקות רחבות היקף, שהורכבו על ידי אמן בשיאו, שהופך אותם לסוחפים מאוד. פרנק אושן, פארל ויליאמס, קאלי אוצ'יס, סיד ואסטל הם בין 11 חברי צוות תומכים, שאף אחד מהם אינו חשוב לכלל".[30] האלבום זכה בתואר "המוזיקה החדשה הטובה ביותר" על ידי פיצ'פורק, כאשר המבקר שלדון פירס כתב, "האלבום הכי כן והכי מוגמר של טיילר, הוא מגיע למהות של מה שהוא חיתר עליו: החרדה של החמצה, הכאב של חוסר תשובה לאהבה וניווט נעורים".[37] בסקירתו קבע אנדי גיל מאינדפנדנט כי האלבום "מציג אישיות רגישה להפליא, מתחשבת ואף נעימה".[35] ג'סי פיירפקס מ-HipHopDX הצהיר כי "האלבום הוא האלבום הקצר והמגובש ביותר של טיילר, דה קריאייטור עד כה והוא מלא בקבלות אינטרוספקטיביות שמתאימות באופן הגיוני לאופיו הציבורי".[34] רנאטו פגנני מ-The A.V. Club אמר כי האלבום הוא "הפעם הראשונה שהוא [טיילר] מתקרב באותה מידה במוזיקה האמיתית שלו. הזרימה שלו התהדקה, ובשביל אדם שקולו בעצם ייעד אותו לכוכבות ראפ, הוא הפך טוב עוד יותר במתיחת הבריטון הרועם שלו לצורות של רומן, תוך שימוש בשפע זרימות".[31] סקוט גליישר מ-XXL שיבח את האלבום באומרו: "בימינו אין הרבה אלבומי ראפ שיכולים לשמש כיצירת אמנות מעוכלת עמוק כמו גם מוזיקה להאזנה קלה, ובכל זאת טיילר, דה קריאייטור ממלא היטב את שני הנתיבים. הוא מצליח למצוא את המדיום השמח ב-Flower Boy ומתרגם אותו לאלבום הטוב ביותר שלו עד כה".[39]

ג'יימי מילטון מ-NME כתב כי האלבום "מגובה בקאסט תומך של כוכבי R&B ואמנים חדשים", וכי הוא "תיעוד של קיץ ארוך ואצלן; נשען ומביט בעננים".[36] לואיס ליסטר מ-Clash אמר, "בעבר הרגיש כאילו שני הצדדים הללו היו קשים ליישוב באלבום; השוחק יהיה לעיתים קרובות בסתירה לשלווה, במיוחד באלבום האולפן האחרון Cherry Bomb. עם זאת, ב-Flower Boy, טיילר שיכלל את נישואיהם של השניים".[40] פול לסטר מהגרדיאן כתב: "אם כבר, Flower Boy לוכד את טיילר לפחות מעונה ומפותל; זהו אלבום של סינת'-ראפ מסודר להפליא, מלוכלך, נוגה ורפלקטיבי, כבד ונהדר. זה לא הכל חולמני - היזהר מהמכל החולני מדי פעם - אבל במידה רבה זו יצירתו של אמן מפותח ואדם בוגר".[33] אוסטין ריד מ-Pretty Much Amazing אמר, "Flower Boy העלה את טיילר קרוב יותר לקו. מהלך בלתי צפוי כדי להיות בטוח, אך מרשים לא פחות מכל".[41] בביקורת מעורבת, אמרה קלי מקקלור מ-Consequence: "זה נראה כמו עוד מאותו הדבר. זה נראה כזקוק למשהו נוסף. ניצוץ נוסף של עניין".[42]

דירוגים

ארגון רשימה דירוג מקור
בילבורד 50 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017
29
Clash אלבומי השנה לשנת 2017
7
Complex האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017
6
Exclaim! 10 אלבומי ההיפ-הופ המובילים לשנת 2017
6
HipHopDX אלבומי הראפ הטובים ביותר לשנת 2017
5
Newsweek 17 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017
17
NME אלבומי השנה לשנת 2017
19
Now 10 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017
7
Noisey 100 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017
5
100 האלבומים הטובים ביותר משנות ה-2010
53
Paste 100 האלבומים הטובים ביותר משנות ה-2010
96
פיצ'פורק 50 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017
8
200 האלבומים הטובים ביותר משנות ה-2010
120
PopMatters 60 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017
54
Q 50 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017
40
Rap-Up 20 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017
12
Slant Magazine 25 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017
14
Sputnikmusic 50 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017
12
The Wire 50 ההוצאות המובילות לשנת 2017
18

פרסי תעשייה

שנה ארגון פרס תוצאה מקור
2018 פרסי גראמי אלבום הראפ הטוב ביותר מועמדות [62]

הצלחה מסחרית

האלבום הגיע היישר אל המקום השני במצעד הבילבורד 200, עם 106,000 יחידות שקולות לאלבום, מתוכן 70,000 היו מכירות אלבום טהורות.[63]

רשימת רצועות

מס' שם משך
1. Foreword (בהשתתפות רקס אורנג' קאנטי) 3:14
2. Where This Flower Blooms (בהשתתפות פרנק אושן) 3:14
3. Sometimes... 0:36
4. See You Again (בהשתתפות קאלי אוצ'יס) 3:00
5. Who Dat Boy (בהשתתפות אייסאפ רוקי) 3:25
6. Pothole (בהשתתפות ג'יידן סמית') 3:57
7. Garden Shed (בהשתתפות אסטל) 3:43
8. Boredom (בהשתתפות רקס אורנג' קאנטי ואנה אוף דה נורת') 5:20
9. I Ain't Got Time!‎ 3:26
10. 911 / Mr. Lonely (בהשתתפות פרנק אושן וסטיב לייסי) 4:15
11. Droppin' Seeds (בהשתתפות ליל ויין) 1:00
12. November 3:45
13. Glitter 3:44
14. Enjoy Right Now, Today 3:55
משך כולל:
46:39

מיקומי שיא

‏  מצעדים ודירוגים (2017)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 57
אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי 8
אירלנד מצעד האלבומים האירי 7
ארצות הברית בילבורד 200 2
מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ 1
גרמניה GfK – טופ 100 66
דנמרק היטליסטן 11
הולנד מצעד 100 האלבומים ההולנדיים 14
הממלכה המאוחדת מצעד האלבומים הבריטי 9
ולוניה אולטראטופ 40 60
נורווגיה VG-lista 12
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 6
סקוטלנד מצעד האלבומים הסקוטי 26
פינלנד המצעדים הפיניים הרשמיים 37
פלנדריה אולטראטופ 50 29
צרפת SNEP 65
קנדה מצעד האלבומים הקנדי 2
שוודיה סוורייטופליסטן 20
שווייץ המצעד השווייצרי 40

מצעדי סוף שנה

‏  מצעדי סוף שנה (2023)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד 200 105[64]
מצעד האלבומים המסחריים 41[65]
מצעד אלבומי ה-Tastemakers 12[66]
‏  מצעדי סוף שנה (2024)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד 200 153[67]

נתוני מכירות

מקום תארים מכירות
אוסטרליה (ARIA) זהב 35,000
קנדה (Music Canada) זהב 40,000
דנמרק (IFPI Denmark) זהב 10,000
בריטניה (BPI) זהב 100,000
ארצות הברית (RIAA) פלטינה 1,000,000

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  2. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  3. ^ 1 2 3 4 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  5. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  6. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  7. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  8. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  9. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  10. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  11. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  12. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  13. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  14. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  15. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  16. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  17. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  18. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  19. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  20. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  21. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  22. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  23. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  24. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  25. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  26. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  27. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  28. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  29. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  30. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  31. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  32. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  33. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  34. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  35. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  36. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  37. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  38. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  39. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  40. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  41. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  42. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  43. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  44. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  45. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  46. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  47. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  48. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  49. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  50. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  51. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  52. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  53. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  54. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  55. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  56. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  57. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  58. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  59. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  60. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  61. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).(נדרשת הרשמה)
  62. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  63. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  64. ^ Billboard 200 Albums, Billboard, ‏2023 (ב־)
  65. ^ Catalog Albums, Billboard, ‏2023 (ב־)
  66. ^ Tastemakers Albums, Billboard, ‏2023 (ב־)
  67. ^ Year-end Charts – Billboard 200 Albums, בילבורד, ‏2024