Free (להקה)
מוקד פעילות | לונדון |
---|---|
תקופת הפעילות | 1973-1968 |
סוגה | הארד רוק, בלוז רוק, רוק |
חברים לשעבר | |
פול רודג'רס פול קוסוף אנדי פרייזר סיימון קירק ג'ון בונדריק טצו ימאוצ'י וונדל ריצ'רדסון |
Free (בעברית: חופשי, חינם) הייתה להקת רוק אנגלית שהוקמה בלונדון ב-1968 על ידי פול רודג'רס (שירה), פול קוסוף (גיטרה), אנדי פרייזר (בס, פסנתר) וסיימון קירק (תופים, כלי הקשה). הם ידועים בעיקר בזכות הלהיט שלהם מ-1970, "All Right Now" ו-"Wishing Well".[1] למרות שנודעו בהופעות החיות שלהם ובסיבובי ההופעות הבלתי פוסקים, המוזיקה שלהם לא נמכרה היטב עד לאלבום האולפן השלישי שלהם, Fire and Water" מ-1970, שהכיל את הלהיט "All Right Now". השיר עזר להבטיח להם הופעה בפסטיבל האי וייט 1970, שם הופיעו בפני קהל של 600,000 איש.[2] בתחילת שנות השבעים הם הפכו לאחת מלהקות הבלוז רוק[3][4][5] הבריטיות הנמכרות ביותר; עד פירוק הלהקה הם מכרו יותר מ-20 מיליון תקליטים ברחבי העולם וניגנו ביותר מ-700 זירות וקונצרטים של פסטיבלים. "All Right Now" נותר סימן היכר ומרכיב עיקרי בעולם הרית'ם אנד בלוז והרוק, ונכנס למועדון הסינגלים "One Million" איירפליי של ASCAP.[6][7]
אנדי פרייזר עזב את הלהקה ב-1972 והקים את ההרכב "Free."Sharks הקליטו אלבום נוסף, "Heartbreaker", לפני שהתפרקו ב-1973; פול רודג'רס וסיימון קירק הקימו את הסופרגרופ המצליחה, Bad Company.[8] פול קוסוף הקים את Back Street Crawler ב-1973, אך מת מתסחיף ריאתי בגיל 25 ב-1976.[9] אנדי פרייזר נפטר ב-16 במרץ 2015 בגיל 62.[10][11]
מגזין המוזיקה רולינג סטון התייחס ללהקה כ"חלוצי הארד רוק בריטיים".[12] המגזין דירג את רודג'רס במקום ה-55 ברשימת "100 הזמרים הגדולים בכל הזמנים",[13] ואת קוסוף במקום ה-51 ברשימת "100 הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים".[12] ההרכב הוחתם באיילנד רקורדס בבריטניה וב-A&M רקורדס בצפון אמריקה.
היסטוריה
גיבוש, שנים מוקדמות ופריצת דרך
פול קוסוף וסיימון קירק התיידדו בעת שהיו חברים בהרכב הרית'ם אנד בלוז, Black Cat Bones, אבל רצו להמשיך הלאה. כשקוסוף ראה את פול רודג'רס שר עם להקתו Brown Sugar ב-Fickle Pickle, מועדון רית'ם אנד בלוז בפינסברי פארק בלונדון,[14] הוא התרשם מיד וביקש לנגן ג'אם על הבמה עם רודג'רס. יחד עם קירק, הם החלו בחיפוש אחר חבר רביעי. אלכסיס קורנר המליץ על אנדי פרייזר, שניגן עם ג'ון מאייל והבלוזברייקרס. קורנר אף העניק ללהקה את שמה.
הלהקה הופיעה בפעם הראשונה ב-19 באפריל 1968 בפאב Nag's Head, בבאטרסי, לונדון.[15] כול חברי ההרכב היו בני נוער - הבסיסט פרייזר היה בן 15, הגיטריסט הראשי קוסוף היה בן 17, והסולן רודג'רס והמתופף קירק היו בני 18. עד נובמבר הם הקליטו את אלבומם הראשון, "Tons of Sobs" עבור איילנד רקורדס, והוא יצא לאור במרץ 1969. האלבום תיעד את ששת החודשים הראשונים של ההרכב יחד ומכיל ביצועים באולפן של חלק גדול מהסט החי המוקדם שלהם. כדי לקדם את האלבום הקרוב הם פתחו כמה מופעים בסוף 1968 עבור The Who, שהשתתפו בסיבוב הופעות קצר עם ארתור בראון.
אלבום האולפן השני של הלהקה, "Free", הוקלט ויצא בשנת 1969 בחברת איילנד רקורדס.[14] בעוד ששני האלבומים הראשונים שלהם לא זכו להצלחה גדולה, אלבומם השלישי, "Fire and Water" שיצא ב-1970, זכה להצלחה רבה, בעיקר בזכות הסינגל הלהיט מתוכו "All Right Now", שהגיע למקום השני במצעד הסינגלים הבריטי ולמקום הרביעי במצעד הפזמונים האמריקאי. האלבום הגיע למקום השני במצעד האלבומים הבריטי ולמקום ה-17 במצעד האלבומים האמריקאי,[14] מה שהפך אותו לאלבום המצליח ביותר של הלהקה. "All Right Now" הפך ללהיט מספר 1 בלמעלה מ-20 מדינות והוכר על ידי ASCAP בשנת 1990 על שצבר מיליון השמעות רדיו בארצות הברית עד סוף 1989. בשנת 2000 הוענק לפול רודג'רס פרס על ידי איגוד תעשיית ההקלטות הבריטי כאשר "All Right Now" עבר את סף שתי מיליון ההשמעות ברדיו בבריטניה.[16]
Free הייתה הלהקה היחידה שפורסמה שלא הופיעה בחינם (למרות שמה) בפסטיבל Phun City ביולי 1970. האמרגן מיק פארן אמר שכאשר נודע להם שלא יקבלו תשלום, הם עזבו "בלי לצאת אפילו מהמכונית."[17]
"Highway" היה אלבום האולפן הרביעי של ההרכב, והוקלט במהירות רבה בספטמבר 1970. הוא נכשל במצעדים, כשהגיע למקום ה-41 בבריטניה ולמקום ה-190 בארצות הברית.[18]
באפריל 1971 הם הוציאו את הסינגל "My Brother Jake" שהגיע למקום הרביעי במצעד הסינגלים הבריטי ונשאר במצעד במשך 11 שבועות.[19] הוא תואר על ידי דייב תומפסון מ-AllMusic כ"שיר נוקאאוט מדהים".[20] רקורד וורלד ציין שזה היה "השיר הטוב ביותר שלהם מאז "All Right Now".[21] הלהקה ביצעה את השיר בתוכנית המוזיקה הטלוויזיונית הבריטית Top of the Pops ב-13 במאי 1971.[22]
פירוק ראשון, שינוי, ופרידה אחרונה
הלהקה התפרקה ב-1971 עקב חילוקי דעות בין פרייזר לרודג'רס, שחש שלא מקשיבים לו.[23] הדבר הוביל להוצאת האלבום החי בשם !Free Live. בתחילת 1972 הניחו חברי הלהקה את המחלוקות ביניהם בצד והתאחדו במאמץ להציל את קוסוף מהתמכרותו הגוברת לסמים,[24] והוציאו את האלבום "Free at Last" ביוני של אותה שנה.[9]
פרייזר עזב את הלהקה באמצע 1972, מתוסכל מחוסר האמינות של קוסוף ביכולת להופיע בהופעות או להגיע להופעות עצמן. החברים הנותרים גייסו את נגן הבס היפני טצו ימאוצ'י והקלידן ג'ון "ארנב" בונדריק, שעבדו עם קוסוף וקירק במהלך הפירוק הראשוני של Free, הקליטו את Kossoff, Kirke, Tetsu and Rabbit[25] ואת מה שיהיה האלבום האחרון של ההרכב, "Heartbreaker". קוסוף הוחלף על ידי הגיטריסט לשעבר של אוסיביסה, וונדל ריצ'רדסון, לסיבוב הופעות בארצות הברית ב-1973, אך זמן קצר לאחר מכן ההרכב התפרק סופית. רודג'רס וקירק המשיכו והקימו את Bad Company,[26] פרייזר הקים את Sharks[27] ומאוחר יותר את "להקת אנדי פרייזר", וקוסוף הקים את ההרכב Back Street Crawler.[28]
לאחר Free
כשקוסוף במצב בריאותי טוב יותר בסוף 1975, הוא הצטרף בשמחה לקולגות לשעבר רודג'רס וקירק שביקשו ממנו להופיע אתם על הבמה לשני לילות. סיבוב הופעות בבריטניה היה אמור להתחיל ב-25 באפריל 1976 תחת הכותרת של Back Street Crawler עם Bad Company, בתמיכה באלבומו השני של ההרכב של קוסוף, Back Street Crawler, אך התמכרותו החוזרת של קוסוף לסמים תרמה לירידה דרסטית בבריאותו של הגיטריסט.[24] במהלך טיסה מלוס אנג'לס לניו יורק ב-19 במרץ 1976, קוסוף נפטר מתסחיף ריאתי בגיל 25.[29]
לאחר שעזב את Bad Company ב-1982, רודג'רס המשיך בקו סגנון הבלוז הכבד של Free בקריירת הסולו שלו במהלך שנות השמונים והתשעים, בלהקות The Firm ו-The Law.[26] לאחר מכן, הוא חבר כסולן עם שניים משלושת החברים הנותרים של להקת קווין (בריאן מיי ורוג'ר טיילור). בספטמבר 2008, פול רודג'רס וקווין הוציאו את אלבום האולפן הראשון שלהם The Cosmos Rocks. רודג'רס ביצע גם שירים של Free ו-Bad Company במהלך סיבוב ההופעות עם קווין, בנוסף לשירי קווין המסורתיים ורצועות חדשות מאלבומם האחרון שיצא.
רודג'רס וקירק יצאו שוב לסיבוב הופעות עם Bad Company מ-2012 עד 2016.[30] אנדי פרייזר נפטר ב-16 במרץ 2015.[31] במאי 2017, פול רודג'רס יצא לסיבוב הופעות, Free Spirit בבריטניה כדי לחגוג את המוזיקה של Free על ידי ביצוע שירים אך ורק מקטלוג הלהקה.[32] בשנת 2019 Bad Company התאחדו לסיבוב הופעות לתמיכה בשלב הראשון בסיבוב ההופעות Last Of The Street Survivors של לנרד סקינרד.
חברי הרכב
חברים מקוריים
• פול רודג'רס - שירה (1968–1971, 1972–1973), קלידים, פסנתר (1972), גיטרה מובילה (1972), גיטרת קצב (1972–1973)
• פול קוסוף - גיטרה מובילה (1968–1971, 1972, 1972–1973; נפטר ב-1976)
• אנדי פרייזר - גיטרה בס, קלידים, פסנתר, גיטרה קצב (1968–1971, 1972; נפטר ב-2015)
• סיימון קירק - תופים, כלי הקשה (1968–1971, 1972–1973), קולות רקע (1972–1973)
חברים נוספים
• ג'ון "ארנב" בונדריק - קלידים, פסנתר, אורגן, קולות רקע (1972–1973)
• טצו ימאוצ'י - גיטרה בס (1972–1973)
• וונדל ריצ'רדסון - גיטרה מובילה (1973)
דיסקוגרפיה
אלבומי אולפן
- Tons of Sobs (1969)
- Free (1969)
- Fire and Water (1970)
- Highway (1970)
- Free at Last (1972)
- Heartbreaker (1973)
אלבומי הופעה
- (1971) !Free Live
- (2006) Live at the BBC
אלבומי אוסף
- (1973) The Free Story
- (1974) Best of Free
- (1976) Free & Easy, Rough & Ready
- (1982) Completely Free
- (1991) The Best of Free: All Right Now
- (1993) Molten Gold: The Anthology
- (1998) Walk in My Shadow: An Introduction to Free
- (2000) Songs of Yesterday
- (2001) All Right Now
- (2001) Classic Free
- (2002) 20th Century Masters – The Millennium Collection: The Best of Free
- (2005) Chronicles
- (2007) Walking in My Shadow: The Free Collection
- (2008) Rock Legends
- (2010) The Very Best of Free & Bad Company Featuring Paul Rodgers (with Bad Company)
- (2010) Wishing Well: The Collection
- (2012) All Right Now: The Collection
- (2016) The Vinyl Collection
אלבומי וידאו
- (1989) Free
- (2006) Forever
מיני-אלבום
- (1978) The Free EP
סינגלים
- (1969) "Walk in My Shadow"
"Broad Daylight"
"I'll Be Creeping" - (1970) "Fire and Water"
"All Right Now"
"Stealer"
"Ride on a Pony" - (1971) "The Highway Song"
"My Brother Jake" - (1972) "Little Bit of Love"
"Wishing Well" - (1973) "Travellin' in Style"
- (1976) "The Hunter"
- (1985) "Wishing Well" (remix)
- (1991) "All Right Now" (remix)
"My Brother Jake" (remix)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ Farren, Mick (2001). "Phun City, Here We Come". In Give the Anarchist a Cigarette. Pimlico Press. ISBN 978-0-7126-6732-6 p. 271.
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"