Power to the People

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"Power to the People"
עטיפת הסינגל האמריקאי
עטיפת הסינגל האמריקאי
עטיפת הסינגל האמריקאי
סינגל בביצוע ג'ון לנון/Plastic Ono Band
יצא לאור

12 במרץ 1971 (בריטניה)

22 במרץ 1971 (ארצות הברית)
תאריך הקלטה 22 בינואר9 בפברואר 1971
מקום הקלטה אסקוט סאונד, ברקשייר
סוגה רוק, שיר מחאה
בי-סייד

Open Your Box (בריטניה) (יוקו אונו)

Touch Me (ארצות הברית) (יוקו אונו)
אורך 3:15
חברת תקליטים אפל רקורדס
כתיבה ג'ון לנון
הפקה פיל ספקטור, ג'ון לנון, יוקו אונו
כרונולוגיית סינגלים של ג'ון לנון/Plastic Ono Band
"Mother"
(1970)
"Power to the People"
(1971)
"Imagine"
(1971)

"Power to the People" (בעברית: "כוח לאנשים") הוא שיר שנכתב על ידי ג'ון לנון, ויצא כסינגל ב-1971. השיר הופץ על ידי אפל רקורדס והגיע למקום השישי במצעד הסינגלים הבריטי,[1] במקום העשירי במצעד הקאש בוקס טופ 100, ובמקום ה-11 בבילבורד הוט 100[2] הופעתו הראשונה של השיר באלבום הייתה בשנת 1975 באלבום האוסף Shaved Fish.

כתיבה והקלטה

"Power to the People" הוקלט באולפני אסקוט סאונד[3] ב-15 בפברואר 1971,[4] במהלך סשנים שהניבו שירים לאלבום Imagine של לנון. הסינגל יצא לאור ב-12 במרץ 1971 בבריטניה וב-22 במרץ 1971 בארצות הברית[5][6] (אם כי מקורות מסוימים מציינים את השחרור הבריטי ב-8 במרץ[7]). השיר נכתב על ידי לנון בתגובה לריאיון שהעניק לטארק עלי ורובין בלקבורן[8] שפורסם בכתב העת Red Mole (8–22 במרץ 1971).[9] כפי שהסביר לנון: "פשוט הרגשתי השראה ממה שהם אמרו, למרות שהרבה מזה דבילי. אז כתבתי את 'Power to the People כמו שכתבתי את 'Give Peace a Chance', כמשהו שהעם ישיר. אני עושה סינגלים כמו גיליונות רחבים. זה היה עוד קוויקי, שנעשה באסקוט".[3]

השיר נכנס למצעדים ב-20 במרץ 1971 ונשאר שם במשך תשעה שבועות. זה היה סינגל הסולו החמישי של לנון, להקת פלסטיק אונו שכללה את לנון, בובי קיז ובילי פרסטון בנוסף לקבועים קלאוס פורמן ואלן וייט.[10] קולות הרקע סופקו על ידי רוזטה הייטאואר[10] ו-"44 אחרים".[11] הזמרים גם דרכו על רגליהם כדי שזה יישמע יותר כמו עצרת פוליטית.[12] פיל ספקטור, לנון ויוקו אונו קיבלו קרדיט כמפיקים.[10]

מגזין רקורד וורלד כינה אותו "שיר מזמור מקהלה פנטסטי שבאמת מטלטל".[13]

יחסו של לנון לשיר השתנה במהלך שנות ה-70. ב-Skywriting by Word of Mouth, הוא כינה את השיר "מביך למדי" ותמך בטענתו של האנטר ס. תומפסון כי ההמנון היה "עשר שנים מאוחר מדי".[14][15] בשנת 1980, הוא הצהיר כי השיר "לא באמת ירד" מכיוון שהוא "נכתב במצב של שינה ורצון להיות נאהב על ידי טארק עלי ודומיו".[16]

מבקר הרוק הקלאסי ניק דה-ריסו דירג אותו במקום ה-6 ברשימת השירים הפוליטיים הטובים ביותר של לנון, וכינה אותו "אחד ההישגים המוזיקליים המצחיקים והקשים ביותר של לנון".[12]

משתתפים

הנגנים שהופיעו בשיר "Power to the People":[17]

דוריס טרוי

  • מדלין בל

ננט וורקמן

  • רוזטה הייטאוור ואחרים - קולות רקע

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ POWER TO THE PEOPLE, Official Charts, ‏1971-03-20 (ב־English)
  2. ^ Blaney, John, John Lennon: Listen to This Book, 2005, עמ' 326, ISBN 978-0-9544528-1-0
  3. ^ 1 2 Williams, Richard, Phil Spector: out of his head, London: Omnibus Press, 2003, עמ' 160, ISBN 978-0-7119-9864-3
  4. ^ Madinger, Chip; Raile, Scott, LENNONOLOGY Strange Days Indeed - A Scrapbook of Madness, 2015, עמ' 226, ISBN 978-1-63110-175-5
  5. ^ Harry Castleman, All together now : the first complete Beatles discography ; 1961-1975, New York Ballantine Books, 1977, עמ' 100, ISBN 978-0-345-25680-5
  6. ^ Blaney, John, John Lennon: Listen To This Book, 2005, עמ' 66–70, ISBN 0-9544528-1-X
  7. ^ Keith Badham, The Beatles Diary Volume 2: After the Break-Up 1970−2001, 2002, עמ' 32
  8. ^ Ingham, Chris, The Rough Guide to the Beatles, 2003, עמ' 117, ISBN 1-84353-140-2
  9. ^ Elizabeth Thomson, David Gutman, The Lennon companion: twenty-five years of comment, republication of the first ed. 1987, Cambridge (Mass.): Da Capo press, 2004, עמ' 165, ISBN 978-0-306-81270-5
  10. ^ 1 2 3 Blaney, John, John Lennon: Listen To This Book, 2005, עמ' 70, ISBN 0-9544528-1-X
  11. ^ Castleman & Podrazik, All Together Now, p. 172.
  12. ^ 1 2 Nick DeRisoNick DeRiso, Top 10 John Lennon Solo Political Songs, Ultimate Classic Rock, ‏2013-10-09 (ב־English)
  13. ^ Record World, "Picks of the Week"
  14. ^ John Lennon, Julio Mario Santo Domingo Collection. hou, Skywriting by word of mouth, and other writings, including The ballad of John and Yoko, New York : Harper & Row, 1986, עמ' 25, ISBN 978-0-06-015656-5
  15. ^ Fear and loathing in Las Vegas : a savage journey to the heart of the American dream | WorldCat.org, search.worldcat.org (ב־English)
  16. ^ Cadogan, Patrick, The Revolutionary Artist: John Lennon's Radical Years, 2008, עמ' 137, ISBN 978-1-4357-1863-0
  17. ^ Imagine: The Ultimate Edition