אניטה טרוורסי (בצרפתית: Anita Traversi; ) הייתה זמרת שווייצרית, הידועה בזכות השתתפותה באירוויזיון 1960 ובאירוויזיון 1964.
ביוגרפיה
טרוורסי נחשפה לעולם המוזיקה מאביה, והחלה לשיר יחד עם תזמורת בשנות ה-50. היא אף הייתה חברה בתזמורת של ערוץ הרדיו השווייצרי בשפה האיטלקית. בשנת 1956 השתתפה בקדם השווייצרי למהדורה הראשונה של תחרות הזמר של האירוויזיון, אירוויזיון 1956. היא ביצעה את השיר "Bandanelle Ticinese", והפסידה לליס אסיה עם השירים "Refrain" ו-"Das alte Karussell".[1] אולם היא הייתה חלק ממצבת זמרות הליווי של אסיה. בשנת 1959 חתמה על חוזה הקלטות עם חברת תקליטים איטלקייה. בהמשך הוציאה לאור מספר שירים עם אדריאנו צ'לנטנו. טרוורסי ייצגה את שווייץ במספר פסטיבלי זמר, דוגמת פסטיבל סופוט בפולין, פסטיבל ריו דה ז'ניירו בברזיל ופסטיבל אורפיאוס הזהב בבולגריה.
ב-29 בפברואר 1960 התקיים הקדם השווייצרי לאירוויזיון 1960, עם השיר "Cielo e terra". היא הגיעה למקום הראשון, ונבחרה לייצג את המדינה באירוויזיון. ב-29 במרץ ביצעה את שירה על בימת התחרות.[2] היא הגיעה למקום השמיני עם חמש נקודות.[3][4] טרוורסי ניסתה להתמודד פעם נוספת בקדם השווייצרי ב-1961 עם "Finalmente" (איטלקית)[5] וב-1963 עם "Komme mit mir", "Voglio vivere" ו-"La più bella canzone del mondo" (גרמנית ואיטלקית בהתאמה).[6] ב-1964 זכתה בקדם עם השיר "I miei pensieri", ונבחר לייצג את שווייץ באירוויזיון 1964, שהתקיים ב-21 במרץ בקופנהגן.[7] אולם הבלדה הזו לא מצאה חן בעיני השופטים, והוא דורג יחד עם שלושה שירים נוספים במקום האחרון עם אפס נקודות.[8][9] בשנת 1968 הופיע בסופוט בפעם נוספת גם בתור נציגת שווייץ. היא ביצעה את השיר הפולני "Odra rzeka", והגיעה למקום השני אחרי הנציגה האיטלקייה. מאמצע שנות ה-60 זכו הקלטותיה של טרוורסי להצלחה מועטה. בתחילת שנות ה-70 פרשה מחייה הציבוריים.
טרוורסי נפטרה מסיבות לא ידועות בבלינצונה ב-25 בספטמבר 1991, בגיל 54.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
שווייץ שווייץ באירוויזיון
|
- 1956: ליס אסיה (Das alte Karussell) & (Refrain)
- 1957: ליס אסיה (L'enfant que j'étais)
- 1958: ליס אסיה (Giorgio)
- 1959: כריסטה ויליאמס (Irgendwoher)
- 1960: אניטה טרוורסי (Cielo e terra)
- 1961: פרנקה די ריינצו (Nous aurons demain)
- 1962: ז'אן פיליפ (Le retour)
- 1963: אסתר עופרים (T'en va pas)
- 1964: אניטה טרוורסי (I miei pensieri)
- 1965: יובנה (Non, à jamais sans toi)
- 1966: מדליין פסקל (Ne vois-tu pas?)
- 1967: ג'רלדין (Quel cœur vas-tu briser?)
- 1968: גיאני מסקולו (Guardando il sole)
- 1969: פאולה דל מדיקו (Bonjour, Bonjour)
- 1970: אנרי דס (Retour)
- 1971: פטר, סו ומארק (Les illusions de nos vingt ans)
- 1972: ורוניק מולר (C'est la chanson de mon amour)
- 1973: פטריק ז’ובה (Je vais me marier, Marie)
- 1974: פיירה מרטל (Mein Ruf nach Dir)
- 1975: סימון דרקסל (Mikado)
- 1976: פטר, סו ומארק (Djambo, Djambo)
- 1977: פפה לאונהארד (Swiss Lady)
- 1978: קרול וינצ'י (Vivre)
- 1979: פטר, סו ומארק & פורי, גרופס וקנירי (Trödler und Co)
- 1980: פאולה דל מדיקו (Cinéma)
- 1981: פטר, סו ומארק (Io senza te)
- 1982: ארלט זולא (Amour on t'aime)
- 1983: מריאלה פר (Io così non ci sto)
- 1984: יום גשום (Welche Farbe hat der Sonnenschein?)
- 1985: מריאלה פר ופינו גאספריני (Piano, piano)
- 1986: דניאלה סימונס (Pas pour moi)
- 1987: קרול ריץ' (Moitié, moitié)
- 1988: סלין דיון (Ne partez pas sans moi)
- 1989: פורבז (Viver senza tei)
- 1990: אגון אגמאן (Musik klingt in die Welt hinaus)
- 1991: זנדרה שטודר (Canzone per te)
- 1992: דייזי אוברי (Mister Music Man)
- 1993: אנני קוטון (Moi, tout simplement)
- 1994: דוליו (Sto pregando)
1995- 1996: קטי לינדר (Mon cœur l'aime)
- 1997: ברברה ברטה (Dentro di me)
- 1998: גונבור גוגיסברג (Lass ihn)
1999- 2000: ג'יין בוגרט (La vita cos'è?)
2001- 2002: פרנסין ג'ורדי ((Dans le jardin de mon âme)
2003- 2004: פיירו וכוכבי המוזיקה (Celebrate!)
- 2005: ונילה נינג'ה (Cool Vibes)
- 2006: six4one (If We All Give a Little)
- 2007: די.ג'י בובו (Vampires Are Alive)
- 2008: פאולו מנגוצ'י (Era stupendo)
- 2009: לאב-באגס (The Highest Heights)
- 2010: מיכאל פון דר היידה (Il pleut de l'or)
- 2011: אנה רוסינלי (In Love For a While)
- 2012: סינפלוס (Unbreakable)
- 2013: טקאסה (You and Me)
- 2014: סבאלטר (Hunter of Stars)
- 2015: מלני רנה (Time to Shine)
- 2016: רייקה (The Last of Our Kind)
- 2017: Timebelle (Apollo)
- 2018: זיבז (Stones)
- 2019: לוקה האני (She Got Me)
2020: גיונס טירס (Répondez-moi)- 2021: גיונס טירס (Tout l'univers)
- 2022: מריוס ביר (Boys Do Cry)
- 2023: רמו פורר (Watergun)
- 2024: נמו (The Code)
|
|
