רוהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ממלכת רוֹהָן
Rohan
צולם במאגר פולבורן, מרכז אוטגו. בסרטי שר הטבעות, סצנות ברוהן צולמו במאגר זה.
צולם במאגר פולבורן, מרכז אוטגו. בסרטי שר הטבעות, סצנות ברוהן צולמו במאגר זה.
מוטו לאומי קדימה, אֵאוֹרְלִינְגָס!
ממשל
משטר מונרכיה
ראש המדינה מלך רוֹהָן
מלך רוֹהָן אֶלְפְוַּין "הנאה"
שפה נפוצה רוֹהִירִית
עיר בירה אֵדוֹרָס
גאוגרפיה
יבשת הארץ התיכונה
היסטוריה
הקמה גוֹנְדוֹר נותנת לרוֹהִירִים את מחוז קָלֵנַרְד'וֹן כתגמול על עזרתם בקרב בשדה הקֶלֶבְּרַנְט
תאריך 2510[א]
ישות קודמת גונדורגונדור גוֹנְדוֹר (מחוז קָלֵנַרְד'וֹן)
שליטים בולטים 1. אֵאוֹרְל "הצעיר"
2. בְּרֵגוֹ
3. אַלְדוֹר "הזקן"
7. דֵאוֹר
9. הֶלְם "יד-פטיש"
10. פְרֵאָלָף
11. בְּרִיטָה "האהוב"
13. פוֹלְקָה
14. פוֹלְקְוַּין
16. תֶנְגֵל
17. תֵאוֹדֶן
18. אֵאוֹמֶר
19. אֶלְפְוַּין "הנאה"
שונות
סמלים לאומיים סוס
Location of Rohan 3019 TA
רוֹהָן בזמן עלילת שר הטבעות: באדום רוֹהָן, בוורוד שטחים שלשעבר היו בשליטת רוֹהָן, בלבן ממלכות ומדינות אחרות

בלגנדריום של טולקין, ממלכת רוֹהָן או בקיצור רוֹהָן (באנגלית: Rohan, משמעות בסִינְדָרִין: "ארץ הסוסים"[1]) היא ממלכה בדיונית הנמצאת בארץ התיכונה. אנשי רוֹהָן, הרוֹהִירִים, ידועים כפרשים מיומנים ואמיצים.

אטימולוגיה

המונח "רוֹהָן", משמעותו בסִינְדָרִין "ארץ הסוסים".[1] השם נובע מכך שהרוֹהִירִים, אדוני הארץ, רכבו על סוסים בקרב בשדה הקֶלֶבְּרַנְט, מה שגרם לרושם ראשוני שלהם בתור רוכבי סוסים. בנוסף, הרוֹהִירִים התמידו לרכוב על סוסים במהלך שלטונם ברוֹהָן, והם בעליהם של המֵאָרָאִים, סוסים החזקים ומהירים יותר מסוסים אחרים.[2] הראשון שנתן לה את השם הזה הוא הַלָס, בנו של קִירִיוֹן.[3] השם היותר מדויק הוא "רוֹכַנְד" שמתחלק למילים "רוֹךְ" (סוסים) ו"אַנְד" (ארץ).[4]

הרוֹהִירִים קוראים לארצם "רִידֵנָה מֵירְק". משמעות השם היא: "ארץ האבירים".[5]

היסטוריה

רקע

רקע גאוגרפי: קָלֵנַרְד'וֹן

בעידן השני, סָאוּרוֹן הוביל צבא גדול למלחמה נגד העֲלָפִים דרך קָלֵנַרְד'וֹן ופלש לאֶרְיָדוֹר דרכה.[6] לאחר שהובס על ידי צבאה של נוּמֶנוֹר ברח באותה הדרך בה הגיע, אך במזרח קָלֵנַרְד'וֹן, החלק הקטן שנשאר לו מצבאו העצום לשעבר הושמד, והוא ברח למוֹרְדוֹר עם משמר ראשו בלבד.[7]

בעידן השלישי, כאשר אֶלְדָקָר חזר מגלותו לגוֹנְדוֹר במטרה לתבוע את כיסאו, הצטרפו אליו רבים מקָלֵנַרְד'וֹן.[8] קָלֵנַרְד'וֹן סבלה כמו כל גוֹנְדוֹר מהמגפה הגדולה. בזמן השלום הזהיר התמעטו תושבי קָלֵנַרְד'וֹן, כאשר הנמרצים מביניהם יצאו למזרח, בזמן שאלו שנשארו לא הרגישו שייכות לגוֹנְדוֹר. חילות המצב לא חודשו, ודמם התערב עם דמם של העמים הסמוכים.[9]

רקע אתני: אֵאוֹתֵאוֹד

ערך מורחב – אאותאוד
הקמה: פלישת רוכבי הקרונות

רוכבי הקרונות היו עם או עמים רבים של בני המזרח, אבל היו חזקים ומחומשים טוב יותר מכל בני המזרח שהיו לפניהם. הם תקפו את גוֹנְדוֹר ושיעבדו את אנשי הצפון במזרח ודרום ר'וֹבַנְיוֹן. רבים נמלטו צפונה והקימו את האֵאוֹתֵאוֹד. קָלִימֶהְּטָר, מלך גוֹנְדוֹר, הסתייע באֵאוֹתֵאוֹד בפיקודו של מַרְ'וִינִי והשמיד כמעט שליש מצבאם בדָגוֹרְלָד בשנת 1899.[א] לאחר מכן פרץ מרד של אנשי הצפון המשועבדים, ששרפו רבים מבתיהם, מחסניהם וקרונותיהם של רוכבי הקרונות. אך רובם מתו, בגלל שלא היו חמושים כראוי.[10] בשנת 1944[א] רוכבי הקרונות ניצחו את האֵאוֹתֵאוֹד ואנשי גוֹנְדוֹר,[11] אך אֵאָרְנִיל, אחד ממצביאי גוֹנְדוֹר, הבריח את רוכבי הקרונות, ורובם מתו בביצות המתים.[12][13]

שושלת פְרוּמְגָר

מסופר שפְרוּמְגָר הוביל את עמו לארץ האֵאוֹתֵאוֹד. בנו, פְרָם, ירש אותו. בימיו הטיל אימה על כל סביבתו סְקָתָה "התולע", דרקון שהתגורר באֶרֶד מִיתְרִין. פְרָם קטל אותו ולקח את אוצרו העצום, הנלקח בעיקר מהגמדים. לאחר שהרג את סְקָתָה, הגיעו שליחים מהגמדים, שדרשו ממנו שיחזיר להם את האוצר שנלקח מהם על ידי סְקָתָה. לאחר שסירב ואף לעג להם הם הרגו אותו, אך לפי הנראה לא השיגו את האוצר בחזרה. אחד מצאצאיו של פְרָם היה לֵאוֹד, שנכתב עליו שעסק באילוף סוסי בר. יום אחד הוא תפס סייח לבן, שגדל להיות סוס שאיש לא הצליח לאלפו. לֵאוֹד ניסה לרכוב עליו, אך נפל מהסוס ומת כשראשו פגע בסלע. הסוס עצמו ברח. בנו, אֵאוֹרְל, היה רק בן 16 במות אביו. הוא נשבע לנקום על מות אביו, אך כשגילה את הסוס, במקום לירות בו ולהורגו כנקמה תפס אותו וקרא לו פֵלָרוֹף. מאז רכב אֵאוֹרְל רק על גבו, ללא אוכף ורסן.[14]

הקרב בשדה הקֶלֶבְּרַנְט
ערך מורחב – הקרב בשדה הקלברנט

באחד הימים, אֵאוֹרְל שמע על מצוקתה של גוֹנְדוֹר כנגד הבַּלְכוֹת.[15] הוא אסף צבא גדול של כ-7,000 פרשים וכמה מאות של קשתים רכובים.[16] הוא יצא לדרך ולאחר מספר ימים הגיע לשדה הקרב. מצבם של אנשי גוֹנְדוֹר היה נורא, והם הלכו ונהדפו על ידי הבַּלְכוֹת. אֵאוֹרְל וצבאו הסתערו על הבַּלְכוֹת מאחור והפכו את פני הקרב: הבַּלְכוֹת נרמסו ונפוצו לכל עבר, בעוד שפרשיו של אֵאוֹרְל צדים אותם בשדה הקרב בזה אחר זה.[15] כאות תודה לעזרתם במלחמה, קִירִיוֹן, שליט גוֹנְדוֹר, נתן לרוֹהִירִים את מחוז קָלֵנַרְד'וֹן שיתיישבו בו,[17] והוא ואֵאוֹרְל נשבעו את 'שבועת קִירִיוֹן ואֵאוֹרְל', הקובעת שכל אחת מן המדינות תעזור לחברתה בעת צרה.[14]

הממלכה

תקופת השושלת הראשונה

אֵאוֹרְל היה שליטה הראשון של ממלכת רוֹהָן, אך לא החזיק בתפקיד זה לזמן רב. הוא קבע את הבירה בפוֹלְד.[18] הוא נספה באחד הקרבות נגד בני מזרח נוספים והמלוכה עברה לבנו, בְּרֵגוֹ. בְּרֵגוֹ הדף את בני המזרח והדף פלישה נוספת, הפעם של בני דוּן, אל מעבר לנהר האַיסֶן.[9] לאחר מכן העביר את הבירה לאֵדוֹרָס וציווה לבנות את מֶדוּסֶלְד, כדי שתשמש משכן למלכי רוֹהָן.[19] בנו השני, אַלְדוֹר, שנקרא "הזקן" בגלל אורך ימיו, הניס את בני דוּן שנותרו ממזרח לאַיסֶן או שיעבד אותם, ואף פלש לשטחם שלהם באֶנֶדְוַּית כפעולת תגמול.[ב][9] בנו הרביעי, פְרֵאָה, ירש את כס אביו בשנת 2645.[א][ג] עליו ועל שני המלכים הבאים אחריו, פְרֵאָוַּין וגוֹלְדְוַּין, לא נאמר הרבה, כי שלום ושפע שררו בשנות שלטונם.[21] בימי דֵאוֹר, המלך השביעי, החלו בני דוּן להציק לרוֹהָן, פלשו לחבל המערבי ופשטו על שבטי הרוֹהִירִים ועל סוסי הרבייה שלהם. דֵאוֹר יצא בראש משלחת מלחמה צפונה, נתקל בקבוצה גדולה של בני דוּן, והרג אותם. לאחר מכן הסיר מצור של בני דוּן על אַיסֶנְגַרְד, אך השליחים ששלח אליה נתקלו במטח חיצים. לימים התגלה ששליטי אַיסֶנְגַרְד, אשר היו קרובים בקשר דם אל אנשי דוּן, פתחו את השערים בפני קבוצה של בני דוּן, שנכנסו לעיר כשאין מי שיעצור אותם וטבחו ביושביה. דֵאוֹר שלח משלחת אל שליט גוֹנְדוֹר, אך הוא אינו הסכים להביא לעזרתם תגבורת.[22] לדֵאוֹר לא הייתה היכולת לסלק אותם משם, והוא נאלץ להשאיר חיל פרשים גדול בחבל המערבי. בני דוּן עדיין שלטו על אַיסֶנְגַרְד גם בימי בנו, גְרַם.[23] בימי המלך התשיעי, הֶלְם, נפלה צרה גדולה על רוֹהָן: אויבים תקפו את רוֹהָן ממזרח, ובני דוּן, שהרגישו שיש להם הזדמנות פז לנקום ברוֹהִירִים, כינסו את אויבי גוֹנְדוֹר ורוֹהָן, חצו את האַיסֶן וירדו מאַיסֶנְגַרְד.[24] הרוֹהִירִים הוכו מכה ניצחת וארצם נכבשה. הרוֹהִירִים שלא נהרגו ולא נלקחו לעבדים ברחו לגאיות ההרים. הֶלְם נוצח וספג אבדות כבדות, ונסוג למצד הקרן ובנקיק מאחוריו (שלימים נקרא "מצולת הֶלְם"). מנהיג בני דוּן, וּוּלְף, ישב באֵדוֹרָס והתכנה "מלך רוֹהָן".[ד] בסופו של דבר, בן אחותו של הֶלְם, פְרֵאָלָף, אסף את האנשים שברחו לדוּנְהֵירְג, הפתיע את וּוּלְף באֵדוֹרָס, והמיתו. לאחר השלגים ששטפו את הארץ בתקופת המצור, פקדו את הארץ שיטפונות גדולים ועמק נהר העֵצָנִים הפך לביצה גדולה. הפולשים שבאו מהמזרח מתו מהשיטפונות או נסוגו. בסופו של דבר, גוֹנְדוֹר באה לעזור לרוֹהִירִים,[ה] ולפני צאת שנת 2759[א] בני דוּן נהדפו מהארץ.[25]

תקופת השושלת השנייה

לאחר שניצח בעזרתה של גוֹנְדוֹר את בני דוּן, הומלך פְרֵאָלָף למלך רוֹהָן.[ו] בטקס ההכתרה הופיע סָרוּמָן, הביא מתנות למלך הטרי ושיבח את האומץ של הרוֹהִירִים. הוא התקבל בברכה וניתנו בידו מפתחות אוֹרְתַנְק. בנו המולך אחריו היה בְּרִיטָה "לֵאוֹפָה". בימיו נערכה מלחמה עם האוֹרְקִים. בימי בנו, וָּלְדָה, חשבו שכל האוֹרְקִים מתו, אבל הוא הומת על ידי האוֹרְקִים יחד עם כל בני לווייתו. בנו, פוֹלְקָה, היה צייד גדול, אבל נשבע שהוא לא יצוד אף חיה כל עוד יש אוֹרְק חי אחד ברוֹהָן. לאחר שהושמד מאחז האוֹרְקִים האחרון ברוֹהָן, יצא לצוד את חזיר הבר הגדול של אֶבֶרְהוֹלְט. הוא הרג את החזיר, אך מת מחטיו. בימי שלטונו של בנו, פוֹלְקְוַּין, הרוֹהִירִים התאוששו מפלישתם של בני דוּן. הוא כבש מידיהם את השטח בין נהרות האֲדוֹרְן והאַיסֶן. כאשר שמע שבני הָרָד תוקפים את גוֹנְדוֹר, שלח לעזרתה צבא גדול בראשות שני בניו, פוֹלְקְרֵד ופַסְטְרֵד.[21] שניהם נהרגו בקרב יִתִילְיֵן. שליט גוֹנְדוֹר, טוּרִִין השני, שלח זהב רב כפיצוי על מותם. בנו הרביעי של פוֹלְקְוַּין, פֶנְגֵל,[ז] היה חמדן, בין באוכל ובין בממון. בנו השלישי אך בנו הזכר הראשון, תֶנְגֵל, עזב את רוֹהָן כשהגיע לבגרות והתגורר זמן רב בגוֹנְדוֹר, שם נחל כבוד רב משליטה באותם ימים, טוּרְגוֹן. אשתו, מוֹרְוֶּן, ילדה לו שלושה בנים, השני שבהם והזכר הראשון נקרא תֵאוֹדֶן. במות אביו, פֶנְגֵל, קראו הרוֹהִירִים לתֶנְגֵל לחזור, והוא שב ללא רצון. מוֹרְוֶּן נולדה לו עוד שתי בנות ברוֹהָן. האחרונה שבהן, תֵאוֹדְוִּין, נחשבה ליפה מכל בנותיו. זמן קצר לאחר שיבת תֶנְגֵל לרוֹהָן, החל סָרוּמָן להציק לרוֹהָן. בימי שלטונו של בנו, תֵאוֹדֶן, סָרוּמָן נכנס למלחמה גלויה ברוֹהָן. בשנת חייו האחרונה הוביל את הרוֹהִירִים לניצחון במצולת הֶלְם על סָרוּמָן ויצא לעזור לגוֹנְדוֹר כנגד מוֹרְדוֹר. הוא מת בידי המלך־המכשף של אַנְגְמָר בקרב שדות הפֶּלֶנוֹר.[27]

תקופת השושלת השלישית

את תֵאוֹדֶן ירש בן אחותו תֵאוֹדְוִּין, אֵאוֹמֶר. הוא יצא למסעות מלחמה רבים יחד עם מלך הממלכה המאוחדת של אַרְנוֹר וגוֹנְדוֹר, אָרָגוֹרְן. בימי אֵאוֹמֶר זכו הרוֹהִירִים לשלום שרצו. במותו בשנת 63[ח] ירש אותו בנו, אֶלְפְוַּין "הנאה".[28]

גאוגרפיה

רוֹהָן היא ארץ מישורית,[29] הממוקמת בין שני רכסי הרים: הרי האובך[30][31] וההרים הלבנים.[32][3][33]

מחוזות

רוֹהָן מחולקת לשלושה אזורים עיקריים:

  1. חבל המזרח, הגובל במזרח עם האַנְדוּין ועד לביצות בשפכי נהר העֵצָנִים,[3] ובמערב עם ארצות המלך.
  2. חבל המערב, הגובל במערב עם נהר האַיסֶן במפגשו עם האֲדוֹרְן,[34] ובמזרח עם ארצות המלך.
  3. ארצות המלך, המשתרעות בין החבל המזרחי לבין החבל המערבי, וכללו את אֵדוֹרָס והֵירְגְדֵיל.[18]

גבולות

גבולות ממלכת רוֹהָן נקבעו עוד על ידי קִירִיוֹן ואֵאוֹרְל לאחר הקרב בשדה הקֶלֶבְּרַנְט.[34]

הגבול הצפוני היה מגבולותיה של אַיסֶנְגַרְד והלאה מזרחה לאורך גבולותיו הדרומיים של יער פַנְגוֹרְן עד לנהר צלוּל-זרם.[34]

הגבול המערבי היה מנהר האַיסֶן במפגשו עם האֲדוֹרְן, והלאה צפונה אל אַיסֶנְגַרְד.[34]

הגבול המזרחי היה מהאַנְדוּין והמצוק המערבי של אֵמִין מוּיל ועד לביצות בשפכי נהר העֵצָנִים.[3]

הגבול הדרומי היה ההרים הלבנים.[3]

צבא

קסדה רוֹהִירִית ולצידה שריון מסדרת סרטי שר הטבעות.

פיקוד

על צבאה של רוֹהָן פיקדו שׂרי־האלף של הספָר. תחום פיקודו של שׂר־האלף הראשון היו ארצות המלך. הוא פיקד על הפרשים של מפקד אֵדוֹרָס, שגויסו מהאזור הזה ומהשטחים של הספָר המערבי והמזרחי שאֵדוֹרָס הייתה נקודת הכינוס הנוחה להם ביותר. שׂרי־האלף השני והשלישי קיבלו שטח הפיקוד לפי צורך השעה.[18] שׂרי־האלף של הספָר יכלו להחזיק בביתם אֵאוֹרֶד למקרה הצורך, אותו יכלו להפעיל לפי שיקול דעתם.[35] הבסיסים שלהם היו באֵדוֹרָס, אַלְדְבּוּרְג ומצולת הֶלְם.[18]

מִפקדים

בשעת מלחמה נערכו שלושה מִפקדים: מִפקד אֵדוֹרָס, שכלל את אנשי ארצות המלך והספָר המזרחי והמערבי שהיה להם יותר נוח להתכנס באֵדוֹרָס, ונערך באֵדוֹרָס; מִפקד הספָר המזרחי, שנערך באַלְדְבּוּרְג; ומִפקד הספָר המערבי, שנערך ככל הנראה במצולת הֶלְם.[18]

אֵאוֹרֶד

"אֵאוֹרֶד" היא ההגדרה הרוֹהִירִית לקבוצה כלשהי של פרשים המשרתת זמן מסוים, או לפעמים בדרך קבע בצבא המלך. בימיו של פוֹלְקְוַּין, שסידר את הצבא מחדש, נחשב "אֵאוֹרֶד" לכ-120 פרשים חמושים לפחות. משמעות המונח היא "רוכב סוסים".[36]

אֵאוֹהֶרֶה

"אֵאוֹהֶרֶה" היה המונח שניתן לכל חיל הפרשים של רוֹהָן, שהורכב מכל האֵאוֹרֶד. האֵאוֹהֶרֶה היה תחת פיקודו של המלך בעצמו, שכן כל הצבא מעולם לא הוצב אלא במקרה של מלחמה. תֵאוֹדֶן היה יכול לאסוף רק 10,000 פרשים, מתוכם רק 6,000 באו לעזרתה של מִינַס טִירִית.[36]

תרבות

פרש רוֹהִירִי טיפוסי

השמות והפרטים הרבים של התרבות הרוֹהִירִית נגזרים מתרבויות גרמאניות, במיוחד זו של האנגלו-סקסונים ושפתם: האנגלית העתיקה, אליה חש טולקין זיקה חזקה. אנגליה האנגלו-סקסונית הובסה על ידי הפרשים של הנורמנים בקרב הייסטינגס, וכמה חוקרי טולקין הציעו כי הרוֹהִירִים הם ההתבטאות של טולקין לרצונו לכך שהייתה חברה אנגלו-סקסונית ששמרה על "תרבות הרוכבים", והייתה מסוגלת להתנגד לפלישה כזו.[37]

סוסים ולחימה

צבאות הרוֹהִירִים היו ברובם פרשים. היחידה הטקטית הבסיסית הייתה האֵאוֹרֶד, מילה אנגלית עתיקה עבור "יחידה של פרשים, פרש", אשר בזמן מלחמת הטבעת פירושה היה כוח צבאי של לפחות 120 רוכבים.[36]

בזמן מלחמה, כל אדם כשיר היה חייב להתגייס. הרוֹהִירִים היו מחויבים בשבועת אֵאוֹרְל לעזור לגוֹנְדוֹר בעתות סכנה,[14] והאחרונה ביקשה את עזרתם באמצעות מתן החץ האדום.[38]

שפה

ערך מורחב – רוהירית
תרשים המראה את דמיונה של הרוֹהִירִית לאנגלית העתיקה ושל לשון המערב לאנגלית המודרנית

מקורה של שפתם, הרוֹהִירִית, הוא בחלקים העליונים של האַנְדוּין.[39] למרות קרבתה ללשון המערב, הרוֹהִירִית לא הייתה מובנת לדוברי השפה הזאת.[ט][41] הרוֹהִירִית מתוארת על ידי לֵגוֹלָס ”כמו הארץ עצמה: פעמים היא עשירה ושופעת, ופעמים היא חמורה ונוקשה כהרים.”[42] טולקין ביסס את הרוֹהִירִית על האנגלית העתיקה.[43]

סמלה

ערך מורחב – הסוס הלבן בשדה הירוק
קובץ:Rohanflag.jpg
דגל רוֹהָן, כפי שהוא מופיע בסרטי שר הטבעות בבימויו של פיטר ג'קסון.

סמלה הוא סוס לבן הרץ במישור עשב ירוק.[44][45] ישנם חוקרים שאומרים שטולקין שאב את הסמל מהסוס הלבן של אפינגטון שנחצב בדשא של מורדות הגיר באנגליה.[י][46][47] הסמל בסרטיו של פיטר ג'קסון שונה ומראה סוס לבן על רקע שמיים שחורים, כששמש מאירה בהם ללא אור.[48]

בסדרת סרטי "שר הטבעות"

סצנות רוֹהָן בטרילוגיית שר הטבעות צולמו בהר סאנדיי (אנ') שבמחוז קנטרברי בניו זילנד, שם צולמה העיר אֵדוֹרָס,[49][50] ובאזור מאגר פולבורן (אנ') שבמחוז אוטגו.[51]

את המלך תֵאוֹדֶן גילם ברנרד היל ואת הנסיכה אֵאוֹוִּין גילמה מירנדה אוטו.[52][53][54]

יצירה

ככתוב למעלה, טולקין ביסס את רוֹהָן על האנגלו-סקסונים ועל סוסים.[37] למעשה, טולקין בהתחלה לא ידע לאיזה צד לשייך את הרוֹהִירִים, ורק לאחר שהמציא את שפתם, קבע שיהיו לצד גוֹנְדוֹר.[55] הגיבור ביאוולף (אנ'), מהאפוס באותו השם, חולק זיקה הדוקה עם רוב מלכי רוֹהָן. ניתן לטעון שרבים מהתכונות והמאפיינים שנמצאו בבית אֵאוֹרְל ניתן לייחס לביאוולף. למשל: אחד המאפיינים המובהקים ביותר של ביאוולף שמגדיר אותו כגיבור האפוס הוא כוחו העוצמתי. המוניטין שלו מבחינה זו בולט ביותר כאשר הגיבור מכריז בפני אנשיו שהוא לא ילחם במפלצת גרנדל בשום נשק מלבד ידיו שלו. דבר זה הולם את הֶלְם, המכונה "יד-פטיש",[56] שהרג את פְרֵקָה באגרוף.[24]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוהן בוויקישיתוף
  • רוהן, באתר האנציקלופדיה של ארדה
  • רוהן, באתר Tolkien Gateway (ב־English)

ביאורים

  1. ^ 1 2 3 4 5 לעידן השלישי
  2. ^ בצורה זאת התחיל הסכסוך בין בני דוּן לרוֹהָן, שנמשך שנים רבות עד הקמת הממלכה המאוחדת של אַרְנוֹר וגוֹנְדוֹר.[9]
  3. ^ פְרֵאָה ירש את הכס משום ששלושת הקודמים היו בנות.[20]
  4. ^ כמובן שאין הוא היה מלך רוֹהָן באופן רשמי, אלא הוא רק כינה את עצמו כך.[25]
  5. ^ גוֹנְדוֹר לא באה לעזור לרוֹהָן לפני כן מכיוון שלה היו בעיות משלה עם אוּמְבָּר והָרָד.[26]
  6. ^ הֶלְם ובניו נספו במצור.[25]
  7. ^ כיוון ששני בניו הבכורים של פוֹלְקְוַּין, פוֹלְקְרֵד ופַסְטְרֵד, מתו בקרב, סביר להניח שאחריהם הייתה בת, כך שפֶנְגֵל הוא בנו הרביעי.
  8. ^ לעידן הרביעי
  9. ^ עם זאת, ההוֹבִּיטִים זיהו בשפה זאת מילים רבות.[40]
  10. ^ דבר זה הגיוני יחסית, משום שהסוס הלבן של אפינגטון נמצא כ-15 ק"מ בלבד ממקום מגוריו.[46]

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, "מפתח השמות והעניינים", שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1179
  2. ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, "מפתח השמות והעניינים", שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1159
  3. ^ 1 2 3 4 5 ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, "קִירִיוֹן ואֵאוֹרְל", סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 339
  4. ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, "קִירִיוֹן ואֵאוֹרְל", סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 351
  5. ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, "מפתח השמות והעניינים", שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1168
  6. ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, "תולדות גָלַדְרִיאֵל וקֶלֶבּוֹרְן", סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 264
  7. ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, "תולדות גָלַדְרִיאֵל וקֶלֶבּוֹרְן", סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 266
  8. ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, "נספח א' – 1. מלכי נוּמֶנוֹר: (ד) גוֹנְדוֹר ויורשי אֲנַרְיוֹן", שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1008
  9. ^ 1 2 3 4 ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, "הקרבות על מעברות האַיסֶן", סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 412
  10. ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, "קִירִיוֹן ואֵאוֹרְל", סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 323
  11. ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, "קִירִיוֹן ואֵאוֹרְל", סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 325-327
  12. ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, "נספח א' – 1. מלכי נוּמֶנוֹר: (ד) גוֹנְדוֹר ויורשי אֲנַרְיוֹן", שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1010
  13. ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, "קִירִיוֹן ואֵאוֹרְל", סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 328
  14. ^ 1 2 3 ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, "נספח א': 2. בית אֵאוֹרְל", שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1027
  15. ^ 1 2 ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, "נספח א': 2. בית אֵאוֹרְל", שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1026
  16. ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, "קִירִיוֹן ואֵאוֹרְל", סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 331
  17. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  18. ^ 1 2 3 4 5 ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, "הקרבות על מעברות האַיסֶן", סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 407
  19. ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, "נספח א': 2. בית אֵאוֹרְל", שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1030
  20. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  21. ^ 1 2 ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, "נספח א': 2. בית אֵאוֹרְל", שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1031
  22. ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, "הקרבות על מעברות האַיסֶן", סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 414
  23. ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, "הקרבות על מעברות האַיסֶן", סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 415
  24. ^ 1 2 ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, "נספח א': 2. בית אֵאוֹרְל", שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1028
  25. ^ 1 2 3 ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, "נספח א': 2. בית אֵאוֹרְל", שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1029
  26. ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1015
  27. ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, "נספח א': 2. בית אֵאוֹרְל", שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1032
  28. ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, "נספח א': 2. בית אֵאוֹרְל", שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1033
  29. ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, "הקרבות על מעברות האַיסֶן", סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 413
  30. ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, "מפות", שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1125
  31. ^ מפת הרי האובך, באתר האטלס של ארדה
  32. ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, "מפות", שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1123
  33. ^ מפת הארץ התיכונה, באתר האטלס של ארדה
  34. ^ 1 2 3 4 ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, "קִירִיוֹן ואֵאוֹרְל", סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 338
  35. ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, "הקרבות על מעברות האַיסֶן", סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 408
  36. ^ 1 2 3 ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, "קִירִיוֹן ואֵאוֹרְל", סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 348
  37. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  38. ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, "מִפקד רוֹהָן", שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 764
  39. ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, "נספח ו': על ההוֹבִּיטִים", שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1100
  40. ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, "נספח ו': על התרגום", שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1107
  41. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  42. ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, "המלך בהיכל הזהוב", שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 478
  43. ^ רוהירית, באתר האנציקלופדיה של ארדה
  44. ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, "מסע הרוֹהִירִים", שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 803
  45. ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, "השער השחור נפתח", שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 854
  46. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  47. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  48. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  49. ^ Mount Sunday Track, אוסטרליה ניו זילנד, ‏21 ביולי 2020
  50. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  51. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  52. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  53. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  54. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  55. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  56. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"


הלגנדריום של טולקין: עולם הפנטזיה של ג'. ר. ר. טולקין
ספרים ראשית הימים והעידן הראשון: הסילמריליון (שלושת הסיפורים הגדולים: ילדי הורין • מפלת גונדולין • סיפורם של ברן ולות'יין)
העידן השני: סיפורים שלא נשלמו
העידן השלישי: ההוביט • שר הטבעות
כרכים נוספים: הרפתקאות תום בומבדיל • עץ ועלה • תולדות הארץ התיכונה
עיבודים
לקולנוע ולטלוויזיה ההוביט (1977) • שר הטבעות (1978) • שיבת המלך (1980) • המצוד אחר גולום • ניצוץ של תקווה • טרילוגיית שר הטבעות (אחוות הטבעת • שני הצריחים • שיבת המלך) • טרילוגיית ההוביט (מסע בלתי צפוי • מפלתו של סמאוג • קרב חמשת הצבאות) • שר הטבעות: טבעות הכוח • סדרת הטלוויזיה "ההוביטים" • שר הטבעות: מלחמת הרוהירים
משחקי וידאו שר הטבעות אונליין • Middle-earth: Shadow of Mordor • Middle-earth: Shadow of War • לגו שר הטבעות
משחקי קופסה War of the Ring • קרב חמשת הצבאות • שר הטבעות: מסעות בארץ התיכונה • שר הטבעות (משחק קופסה)
דמויות אאומר • אאורל • אארנדיל • אורוון • אזוג • אילובטר • איסילדור • אלרונד (משפחת אלרונד) • אראגורן • ארוון • בולג • בורומיר • בילבו בגינס • בלג קותליון • ברד הקשת • ברן • גולום • גיל גלד • גילדור • גימלי • גלדור הגבוה • גלדריאל • גנדלף • הואור • הורין תליון • טואור • טורין טורמבר • לגולאס • מורגות' • מורוון אלדוון • מיגלין • מים הגמד • מריאדוק ברנדיבאק • נאזגול • ניינור ניניאל • סאורון (העין) • סרומן • סמאוג • סמוויז גמג'י • פינגולפין • פינווה • פינרוד • פרגרין טוק • פרודו בגינס • פרמיר • קירדן • רדגסט • תאודן • תום בומבדיל • תורין צינת-אלון • תינגול
סיעות העלפים: האברי • האלדר • הנולדור • הטלרי • הסינדר
מקומות מקומות כלליים: אאה • אמן • ארדה • הארץ התיכונה • הארצות הדרומיות • בלריאנד • ולינור • ים בלגירארץ ר'ון • ימת ר'ון •

מהעידן הראשון: ממלכות הארץ התיכונה • ההרים הכחולים • הימרינג • אנפאוגלית • היתלום • אנגבנד • הלקרקסה
(שלוש ממלכות העלפים: גונדולין • דוריאת • נרגותרונד)
מהעידן השני והשלישי: נומנור • גונדור • ארנור • מינס טירית • מורדור • ים נורנן • רוהן (רשימת מלכים) • מוריה (קהזד דום) • לות'לוריין • ריוונדל • הפלך • ארבור • יער-אופל • קירית אונגול • מיתלונד • אוסגיליאת • ברד דור

יצורים אגדיים וגזעים אורק • אדם (אדין • דונאדין) • עלפים • גמד • דרקון • הוביט • וארג • ולאר • מיאר (איסטרי) • בלרוג
קרבות מהעידן הראשון: מלחמות בלריאנד (דגור-נואין-גיליאת • דגור אגלרב • דגור ברגולך • נירנית ארנוידיאד • מלחמת החרון)
מהעידן השני: מלחמת הברית האחרונה
מהעידן השלישי: האסון בשדות הסיפנים • קרב חמשת הצבאות • מלחמת הטבעת (קרב שדות הפלנור)
שפות קווניה • סינדרין • הלשון השחורה • רוהירית
שונות מושגים • מושגים בארץ התיכונה • המועצה הלבנה • הברית האחרונה • טבעות הכוח • מיתריל • פלנטיר • תורין ושותפיו • Into the West • כריסטופר טולקין • טולקין (סרט) • השיר האחרון של בילבו
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=רוהן&oldid=59558"