שר הטבעות: אחוות הטבעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שר הטבעות: אחוות הטבעת
The Lord of the Rings: Fellowship of the Ring
קובץ:Fellowshipposter.jpg
הופק בידי פיטר ג'קסון
בארי מ. אוסבורן
טים סנדרס
פראן וולש
תסריט פיטר ג'קסון
פראן וולש
פיליפה בוינס
לפי ספרו של:
ג'.ר.ר. טולקין
שחקנים ראשיים ראו פירוט
חברה מפיצה האחים וורנר
ניו ליין סינמה
הקרנת בכורה 19 בדצמבר 2001
משך הקרנה גרסה קולנועית:
178 דקות
גרסה מורחבת:
208 דקות
תקציב 94 מיליון דולר
הכנסות 870,761,744 דולר
פרסים 4 פרסי אוסקר
4 פרסי סאטורן
5 פרסי באפט"א
פרס הוגו
פרס גילדת שחקני המסך
גראמי
סרט הבא שר הטבעות: שני הצריחים

שר הטבעות: אחוות הטבעתאנגלית: The Lord of the Rings: Fellowship of the Ring) הוא סרט קולנוע ניו זילנדי־אמריקאי מסוגת פנטזיה אפי משנת 2001 שאותו ביים פיטר ג'קסון. אחוות הטבעת הוא הראשון בטרילוגיית סרטי שר הטבעות והוא מבוסס על ספרו של ג'ון רונלד רעואל טולקין, "שר הטבעות".

הסרט הכניס למעלה מ־870 מיליון דולר ברחבי העולם, וזכה בארבעה פרסי אוסקר בקטגוריות הצילום האומנותי, האפקטים המיוחדים, האיפור הטוב ביותר והפסקול מתוך 13 מועמדויות, כמו גם ארבעה פרסי סאטורן, חמישה פרסי באפט"א, פרס הוגו היוקרתי על העיבוד הדרמטי הטוב ביותר, פרס גילדת שחקני המסך לשחקן הטוב ביותר (איאן מקלן) ופרס גראמי[1].

עלילה

חלק המבוא של הסרט מתאר כיצד שר האופל סאורון יצר את "הטבעת האחת" אשר בעזרתה יוכל לכבוש את אדמות הארץ התיכונה דרך שעבוד עונדי "טבעות הכוח" - טבעות קסם בעלות עוצמה אשר ניתנו לשליטים מגזעי העלפים, הגמדאים ובני האדם. גזע העלפים ובני האדם מנסים להילחם בסאורון וכוחותיו למרגלות הר האבדון, אך סאורון עצמו מופיע והורג את אלנדיל, מלך גונדור. לאחר מכן, הנסיך איסילדור תופס את חרבו המנופצת של אביו, נארסיל, ומצליח לקטוע את אצבע ידו של סאורון, ועמה את "הטבעת האחת". כתוצאה מכך, סאורון נמוג וצבאו מובס. למרות זאת, משום שחייו של סאורון טמונים בטבעת, הוא לא יובס סופית עד אשר הטבעת עצמה תושמד. איסילדור לוקח את הטבעת, מתפתה ומסרב להשמידה. בהמשך הוא נתקל במארב של אורקים בו הוא מוצא את מותו והטבעת נעלמת.

הטבעת מתגלה לאחר 2,500 שנה כאשר היא מגיעה לידיו של יצור בשם גולום, שלוקח אותה למערות תת־קרקעיות לחמש מאות שנים נוספות, בהן היא מעניקה לגולום חיים ארוכים באופן לא טבעי. גולום מאבד לבסוף את הטבעת, אותה מוצא בהמשך ההוביט בילבו בגינס. בילבו חוזר לביתו במחוז הפלך עם הטבעת, ולאחר 60 שנה, ביום הולדתו ה־111, הוא נותן אותה לאחיינו פרודו בגינס. במינאס טירית, הקוסם גנדלף מגלה כי זו היא אכן "הטבעת האחת", וכי הנאזגול, תשעת משרתיו האיומים ביותר של סאורון אשר במקור היו מלכים ומכשפים מקרב בני האדם, עזבו את מורדור במטרה להשיג את הטבעת ולהרוג את הנושא אותה. גנדאלף שולח את פרודו וידידו־משרתו סם ליישוב הקרוב ברי. באותה העת גנדאלף רוכב לאייזנגרד שם נפגש להתייעצות עם ראש המסדר שלו, סארומן, אך הוא מגלה כי סארומן התדרדר לאופל, וזה כולא אותו במרומי המגדל.

לפרודו וסם מצטרפים ההוביטים מרי ופיפין. לאחר שהם נתקלים בנאזגול בדרכם ומצליחים לחמוק מהם, הם מגיעים לברי, שם פוגשים ב"צעדן" אשר מסכים להובילם לריוונדל. לאחר מסע מפרך הם מחליטים להעביר את הלילה בפסגת הרוחות, שם הנאזגול מצליחים להשיגם. "צעדן" נלחם בנאזגול, אך פרודו נפצע אנושות, והם חייבים להביאו במהרה לריוונדל לצורך החלמתו. פרודו נלקח על ידי העלפית ארוון לבית־אלרונד בריוונדל, שם הוא נרפא על ידי אביה, אלרונד. פרודו פוגש שם את בילבו שמעניק לו שריון גוף ממיתריל ואת "העוקץ" – חרב קצרה קסומה.

בריוונדל, פרודו פוגש בגנדאלף, שמספר לו כי הצליח להינצל משביו באייזנגרד בזכות נשר אשר חילץ אותו מכליאה במגדלו של סארומן הלבן. אלרונד מכנס פגישת מועצה כדי להחליט מה יש לעשות בנוגע ל"טבעת האחת". את הטבעת ניתן להשמיד רק על ידי השלכתה לתוך לועו של הר האבדון, היכן שנוצרה. הר האבדון נמצא ליד ברד דור, מקום משכנו של סאורון במורדור, והמסע לשם מסוכן מאוד. פרודו מתנדב לקחת את הטבעת להר האבדון בלווית ידידיו ההוביטים, גנדאלף, הצעדן (אשר מתגלה כאראגורן, יורש הכתר של גונדור), לגולאס העלף, הגמד גימלי והנסיך בורומיר וכך נוצרת אחוות הטבעת.

האחווה מנסה לחצות את הר קארדהראס, אך הם נאלצים לעצור בעקבות כישופיו של סארומן. הם מחליטים כי יהיה עליהם לחצות את ההר במעברים התת־קרקעיים של מכרות מוריה. לאחר מסע דרך המכרות, במהלכו הם מביסים אורקים וטרול מערות, האחווה נתקלת בבאלרוג, שד עתיק, בגשר קאזאד דום. גנדאלף מתעמת עם הבאלרוג על הגשר, ומאפשר לאחרים לברוח מהמכרות, אך נופל עם היצור לתוך התהום.

החבורה בורחת ליער לות'לוריין שם הם מקבלים מקלט אצל גלדריאל העלפית ובעלה קלבורן. לאחר מנוחה קצרה, הם מחליטים להמשיך בדרך לאורך נחל אנדואין בכיוון פארת גאלן. לפני עזיבתם, גלדריאל נותנת לפרודו את צלוחית גלדריאל, בקבוקון המכיל את אור הסילמאריל של איארנדיל במימי המעיין שמילא את המראה של גלדריאל. לאחר שהקבוצה מגיעה לפארת גאלן, בורומיר מנסה לחטוף את הטבעת מפרודו, שמצליח לחמוק ממנו על ידי ענידת הטבעת על אצבעו ובעקבות כך נעלם. פרודו מחליט שפיתוי "הטבעת האחת" יהיה חזק מדי בשביל האחווה ולכן מחליט לעזוב אותם ולהמשיך למורדור לבדו. בינתיים שאר החבורה מותקפת על ידי אורקים. מרי ופיפין מבינים שפרודו עוזב ולכן מסיחים את דעתם של האורקים ומאפשרים לפרודו לחמוק מהמקום. בורומיר יוצא לעזרת שני ההוביטים אך נפצע באורח אנוש על ידי מנהיג האורקים. מרי ופיפין נלכדים. אראגורן, לגולאס וגימלי מוצאים את בורומיר, אשר חש צער על כי ניסה לחטוף את הטבעת מפרודו ומת מפצעיו. הם מחליטים לרדוף אחר האורקים, להציל את ההוביטים ולהניח לפרודו לגורלו. סם מצטרף לפרודו לפני שהוא עוזב וביחד שניהם יוצאים למורדור.

צוות השחקנים הראשי

הבדלים בין הסרט לספר

לצורך הסרט נעשו התאמות מרובות בעלילה – בגרסה הקולנועית המאורעות מתרחשים במהירות רבה מאוד יחסית למהירות שבה הם מתרחשים בספר וכמו כן נעשו שינויים רבים בפיתוח הדמויות השונות. ג'קסון ציין כי מטרתו הייתה שהסרט יתמקד בעיקר בפרודו ובטבעת. המבוא של הסרט מצמצם בהרבה את עלילת הרקע המקורית של טולקין.

האירועים בתחילת הסרט מצומצמים מאוד או שהושמטו לגמרי. הזמן שעובר בספר בין מסיבת יום ההולדת של בילבו והיעלמותו בסופה לבין יציאתו של פרודו למסע ארוך בהרבה מן הזמן שעובר בסרט. בספר עוברות יותר מעשר שנים בין המסיבה ובין היציאה למסע. פרודו, שבזמן המסיבה של בילבו הוא בן 33 (הסרט לא מציין זאת אך בילבו ופרודו חוגגים את יום הולדתם באותו תאריך), יוצא למסע כאשר הוא כבר בן 50. כמו כן המסע של ארבעת ההוביטים מהוביטון לעיירה ברי כמו שהוא מוצג בספר ארוך בהרבה מן המסע שלהם בגרסה הקולנועית, וחלקים שלמים מן המסע הושמטו – למשל חלק המסע בתוך היער העתיק, והמפגש עם תום בומבדיל (שדמותו הושמטה לחלוטין מן הסרט).

תוספת חדשה בעיצוב הדמויות, למשל, היא שבסרט אראגורן חייב להתגבר על הספקות שלו ולטעון לכתר המלוכה. שינויים רבים נעשו בשל אמונתו של פיטר ג'קסון כי כל הדמויות בסדרת הסרטים חייבות להשתנות או ללמוד משהו על עצמן במשך העלילה. דמותה של ארוון קיבלה תפקיד נרחב יותר בעלילה מאשר בספר. ג'קסון בחר לתת לארוון את התפקיד של זו שמרכיבה את פרודו על גבי סוס לאחר שנדקר על ידי המלך המכשף ומבריחה אותו לריוונדל בזמן שהנאזגול רודפים אחריהם. כמו כן בסרט ארוון היא זו שגורמת לנהר לעלות על גדותיו ולשטוף את הנאזגול. בספר, לעומת זאת, מי שמגיע לעזרת החבורה לאחר דקירתו של פרודו הוא נסיך העלפים גלורפינדל שאינו מרכיב את פרודו יחד איתו אלא נותן לפרודו לרכוב לבד על סוסו. בספר פרודו בורח מן הנאזגול שרודפים אחריו לבדו והנהר עולה על גדותיו בידי אלרונד. גם דמותו של אלרונד שונה בסרט – בסרט הוא מפקפק בחוזקם של האנשים לשרוד ללא מלך.

הפקה

אתר הצילומים להוביטון בניו זילנד
הר סאנדיי, הגבעה עליה הוקמה וצולמה אדוראס

פיתוח

פיטר ג'קסון החל לעבוד עם כריסטיאן ריברס על תכנון לעיבוד קולנועי לטרילוגיית הספרים באוגוסט 1997 ושכר את שירותם של ריצ'רד טיילור וחברת Weta Workshop ליצירת התפאורות והיצורים של הסרטים, מתוך כוונה לעצב באופן נאמן למקור את ההיסטוריה והתרבות של הארץ התיכונה. ג'קסון ביקש מהם להפוך את הארץ התיכונה לאמינה והיסטורית ככל האפשר.

בנובמבר אותה שנה הצטרפו אלן לי וג'ון האו לצוות המאיירים של הטרילוגיה, לאחר שצברו ניסיון באיורים לספר המקורי ובפרויקטים דומים. הם הופקדו על עיצוב ריוונדל, רוהאן, מוריה ועיצוב מחודש של גזעי התושבים שבהם. באפריל 1999 הצטרפה מעצבת התלבושות נגילה דיקסון, שיצרה עם ארבעים תופרות 19 אלף תלבושות, כשכל שחקן וכפילו קיבלו 40 גרסאות לכל תלבושת, שנשחקו במכוון כדי ליצור מראה מיושן..

ג'קסון בחר בניו זילנד לצורך מציאת אתרי הצילום, ובחר בוואיקטו (לצילומי הפלך), ובאתרים שונים בקווינסטאון ובמילפורד סאונד לצילומים נוספים.

הסרט עושה שימוש נרחב באפקטים דיגיטליים ובטכניקות צילום ותפאורה מורכבות (כגון חדר איימס), למשל לצורך יצירת אפקט הפרשי הגבהים בין הדמויות השונות. לצורך יצירת צבא חיילים עצום לסצנת הקרב בתחילת הסרט, דמויות מיניאטוריות של היצורים השונים נסרקו למחשב ועובדו באופן דיגיטלי.

אתרי צילום

הצילומים התרחשו במקומות רבים ברחבי ניו זילנד. לדוגמה, נהר החץ (אנ'), באזור אוטגו של האי הדרומי, שם ב'אחוות הטבעת' ארוון מתעמת עם תשעת הנאזגולים.

להלן רשימה של אתרי צילום, ממוינים לפי סדר הופעתם בסרט:

מיקום בדיוני מיקום ספציפי

בניו זילנד

אזור כללי

בניו זילנד

מורדור (פרולוג) שדה סקי וואקאפאפה הפארק הלאומי טונגרירו
הוביטון Matamata וואיקאטו
הגנים של איסנגארד הארקורט פארק Upper Hutt
יערות שייר דרך ערוץ אוטאקי מחוז חוף קאפיטי
מעבורת באקלברי חוות קילינג, מנקאו Horowhenua
יער ליד ברי גבעת טאקאקה נלסון
טרולים יער ויטארר Horowhenua
טיסה לפורד טאראס מרכז אוטגו
פורד מברוינן נהר החץ, קניון סקיפרס קווינסטאון וארוטאון
ריונדל הפארק האזורי קאיטוקה Upper Hutt
אזור אזור הר האולימפוס נלסון
ביצות מתות קפלר מירה דרום לנד
דימריל דייל אגם אלטה המדהימים
דימריל דייל הר אוון נלסון
לוטלוריאן גַן עֶדֶן גלנורצ'י
נהר אנדואין נהר וואיאו העליון הפארק הלאומי פיורדלנד
נהר אנדואין נהר רנגיטיקיי מחוז רנגיטיקי
נהר אנדואין פינת המשוררים Upper Hutt
פרת' גאלן גַן עֶדֶן גלנורצ'י
אמון חן אגמי מאבורה, גן עדן וקלוברן האגמים הדרומיים

פסקול

את פסקול הסרט הלחין הווארד שור, וביצעו אותו התזמורת הסימפונית של ניו זילנד, התזמורת הפילהרמונית של לונדון, מקהלות "London Voices" ו-"London Oratory School Schola" וכן מקהלת ה"מאוֹרי סמוּאָן". הפסקול כלל גם ביצועים של מספר סולנים.

שני שירים מקוריים, "Aníron" ושיר הסיום "May It Be", נכתבו ובוצעו על ידי אניה, שאפשרה לחברת התקליטים שלה, Reprise Records, להוציא את הפסקול של "אחוות הטבעת" ושני סרטי ההמשך. בנוסף, שור הלחין את "In Dreams", שבוצע על ידי אדוארד רוס ממקהלות London Oratory School Schola.

שחרור

תיאטרלי

הבכורה העולמית נערכה בכיכר Odeon Leicester בלונדון ב-10 בדצמבר 2001. הסרט שוחרר ביום רביעי, 19 בדצמבר 2001 במקומות מרכזיים ברחבי העולם בסך כולל של 10,000 מסכים.

שיווק

טריילר מיוחד שוחרר באפריל 2000. סרטון הטריילר הורד למעלה מ-1.7 מיליון פעמים ב-24 השעות הראשונות ליציאתו, ושבר את הטריילר של מלחמת הכוכבים: פרק 1 - אימת הפנטום בתואר "הטריילר בעל מספר ההורדות הרב ביותר"[2].

מדיה ביתית

גרסה תיאטרלית

הגרסה הקולנועית של 'שר הטבעות: אחוות הטבעת' יצאה ב-VHS וב-DVD ב-6 באוגוסט 2002 על ידי New Line Home Entertainment, והפכה למהדורת ה-DVD הנמכרת ביותר בזמנו עם 14.5 מיליון עותקים, עד ששיא זה נשבר על ידי הסרט מוצאים את נמו שנה לאחר מכן.

מהדורת הבלו-ריי של הטרילוגיה הקולנועית יצאה בארצות הברית ב-6 באפריל 2010 בשתי גרסאות: אחת עם עותקים דיגיטליים ואחת בלעדיהם[3]. גרסת בלו-ריי עצמאית של אחוות הטבעת יצאה ב-14 בספטמבר 2010, עם אותן תכונות מיוחדות כמו במהדורת הטרילוגיה, אך ללא עותק דיגיטלי[4].

גרסה מורחבת

ב-12 בנובמבר 2002 יצאה גרסה מורחבת של הסרט ב-VHS וב-DVD, עם תוספת של 30 דקות הכוללות סצנות חדשות, אפקטים מיוחדים ומוזיקה, לצד 19 דקות של קרדיטים ממועדון המעריצים, בסך הכול 228 דקות[5]. הערכה כללה ארבעה פרשנויות ולמעלה משלוש שעות של חומרי בונוס[6].

מהדורות ה-Blu-ray המורחבות יצאו בארצות הברית ב-28 ביוני 2011, עם זמן צפייה של 238 דקות[7].

אחוות הטבעת יצא ב-Ultra HD Blu-ray ב-30 בנובמבר 2020 בבריטניה וב-1 בדצמבר 2020 בארצות הברית, וכלל גם את הגרסה התיאטרלית וגם את הגרסה המורחבת של הסרט[8].

הכנסות וביקורות

הכנסות

ביום הפתיחה שלו גרף שר הטבעות: אחוות הטבעת 18.2 מיליון דולר בארצות הברית ובקנדה ו-11.5 מיליון דולר מ-13 מדינות נוספות[9]. בחמשת הימים הראשונים שלו הכניס 75.1 מיליון דולר בארצות הברית ובקנדה, כולל 47.2 מיליון דולר בסוף השבוע, ושבר שיאי פתיחה בדצמבר[10].

הסרט נפתח במקום הראשון ב-29 שווקים בינלאומיים וקבע שיאים באוסטרליה, גרמניה, ספרד וניו זילנד, שם גרף 2.5 מיליון דולר ב-15 ימים. בניו זילנד, הסרט גרף שיא של 2.5 מיליון דולר ב-15 ימים, שיא שנשמר כמעט עשור עד שנשבר על ידי אווטאר. בדנמרק הוא הפך לסרט המצליח ביותר ועקף את טיטאניק[11]. ב-15 הימים הראשונים הכניס 362.2 מיליון דולר ברחבי העולם[9].

בסך הכול, הסרט הרוויח 887.4 מיליון דולר ברחבי העולם, עם מכירות של מעל 54 מיליון כרטיסים בארצות הברית ובקנדה[9].

תגובה ביקורתית

הסרט אחוות הטבעת קיבל ביקורות חיוביות באופן כללי. ב-Rotten Tomatoes הסרט מחזיק בדירוג אישור של 92% על סמך 237 ביקורות, עם ציון ממוצע של 8.20/10, ומומלץ כגרסה נאמנה ומרשימה לעיבוד ספרו של טולקין[12]. גם ב-Metacritic הוא קיבל ציון של 92 מתוך 100, מה שמעיד על "הערכה אוניברסלית"[13]. קהל הצופים שבחן את הסרט ב-CinemaScore נתן לו ציון "A−", כלומר, התקבל בצורה מאוד חיובית[14].

הסרט זכה לשבחים רבים מהמבקרים. קולין קנדי מאמפייר העניק לו חמישה כוכבים מתוך חמישה, וכינה אותו "חלק הראשון של אפוס הפנטזיה הטוב ביותר בתולדות הקולנוע"[15]. רוג'ר אברט משיקגו סאן טיימס ציין שהסרט, על אף שלא היה הדמיה מדויקת של "הארץ התיכונה" של טולקין, היה יצירה חזקה וחדשנית שנחשבת למועמדת לאוסקר[16]. גם מגזין Entertainment Weekly שיבח את הסרט[17], כשליסה שוורצבאום העניקה לו ציון A, והתלהבה מהכימיה בין השחקנים והבימוי של ג'קסון[18]. הניו יורק טיימס ציין כי הבימוי של פיטר ג'קסון מעניק לסרט מגע חי וקליל, שלא היה עולה על הדעת כשמדובר בטולקין.[19]. מבקרי סרטים אחרים, כמו נ. פירס מ-BBC ו-Xan Brooks מהגרדיאן, שיבחו את הסרט על האפקטים המיוחדים והיכולת להפוך את הספר ליצירת קולנוע אפית[20][21].

עם זאת, לא כל הביקורות היו חיוביות. פיטר בראדשו מהגרדיאן מצא את הסרט רציני מדי וחשש שהסיפור לפעמים לא מתקדם מספיק, מה שגרם לו להרגיש שהסרט לא תמיד מצדיק את ההתלהבות הרבה סביבו[22]. ג'ונתן רוזנבאום ב-Chicago Reader העיר כי הקרבות בסרט לא היו מרתקים, והנרטיב היה די שטוח, מה שגרם לו לחשוב שמדובר בעיבוד קולנועי פחות מוצלח לעומת מה שציפו לו[23].

פרסים

ב-2002, הסרט זכה בארבעה פרסי אוסקר מתוך 13 מועמדויות[24], כולל פרס הוגו להצגה הדרמטית הטובה ביותר. בנוסף, הוא זכה בחמישה פרסי BAFTA, כולל הסרט הטוב ביותר ופרס הבימוי הטוב ביותר. ביוני 2008, ה-AFI הציב את הסרט במקום השני בז'אנר הפנטזיה בסקר של אנשי תעשיית הקולנוע[25].

פרס קטגוריה נמען/מועמד תוצאה
פרס אוסקר פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר פיטר ג'קסון, פראן וולש ובארי מ' אוסבורן מועמדות
פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר פיטר ג'קסון מועמדות
פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר איאן מקלן מועמדות
פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר פראן וולש, פיליפה בוינס ופיטר ג'קסון מועמדות
פרס אוסקר לעיצוב ההפקה הטוב ביותר גרנט מייג'ור ודן חינה מועמדות
פרס אוסקר לצילום הטוב ביותר אנדרו לסני זכייה
פרס אוסקר עיצוב התלבושות הטוב ביותר נגילה דיקסון וריצ'רד טיילור מועמדות
פרס אוסקר לעריכה הטובה ביותר ג'ון גילברט מועמדות
פרס אוסקר לאיפור ולעיצוב השיער הטובים ביותר פיטר אוון וריצ'רד טיילור זכייה
פרס אוסקר למוזיקה המקורית הטובה ביותר הווארד שור זכייה
פרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר אניה, ניקי ראיין ורומא ראיין (" שיהיה ") מועמדות
פרס אוסקר למיקס הסאונד הטוב ביותר כריסטופר בויז, מייקל סמניק, Gethin Creagh והאמונד פיק מועמדות
פרס אוסקר לאפקטים הטובים ביותר ג'ים ריגיאל, רנדל וויליאם קוק, ריצ'רד טיילור ומארק סטטסון זכייה
פרס באפט"א פרס באפט"א לסרט הטוב ביותר פיטר ג'קסון, בארי מ. אוסבורן, פראן וולש וטים סנדרס זכייה
פרס בפט"א לבמאי הטוב ביותר פיטר ג'קסון זכייה
פרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי איאן מקלן מועמדות
התסריט המעובד הטוב ביותר פראן וולש, פיליפה בוינס ופיטר ג'קסון מועמדות
הצילום הטוב ביותר אנדרו לסני מועמדות
עיצוב התלבושות הטוב ביותר נגילה דיקסון וריצ'רד טיילור מועמדות
העריכה הטובה ביותר ג'ון גילברט מועמדות
האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר פיטר אוון, פיטר קינג וריצ'רד טיילור זכייה
המוזיקה המקורית הטובה ביותר הווארד שור מועמדות
עיצוב ההפקה הטוב ביותר גרנט רס"ן מועמדות
הסאונד הטוב ביותר דייוויד פארמר, האמונד פיק, כריסטופר בויז, גט'ין קריג, מייקל סמניק, איתן ואן דר רן ומייק הופקינס מועמדות
האפקטים החזותיים הטובים ביותר ג'ים ריגיאל, ריצ'רד טיילור, אלכס פונקה, רנדל וויליאם קוק ומארק סטטסון זכייה
פרסי גילדת הבמאים של אמריקה בימוי מצטיין - סרט עלילתי פיטר ג'קסון מועמדות
פרסי גלובוס הזהב הסרט הטוב ביותר - דרמה שר הטבעות: אחוות הטבעת מועמדות
הבמאי הטוב ביותר פיטר ג'קסון מועמדות
הפסקול הטוב ביותר הווארד שור מועמדות
השיר המקורי הטוב ביותר אניה, ניקי ראיין ורומא ראיין (" שיהיה ") מועמדות
פרסי גילדת המפיקים של אמריקה סרט הקולנוע הטוב ביותר בארי מ' אוסבורן, פיטר ג'קסון ופראן וולש מועמדות
פרסי שבתאי סרט הפנטזיה הטוב ביותר שר הטבעות: אחוות הטבעת זכייה
הבמאי הטוב ביותר פיטר ג'קסון זכייה
שחקן המשנה הטוב ביותר איאן מקלן זכייה
הכתיבה הכי טובה פיטר ג'קסון, פראן וולש ופיליפה בוינס מועמדות
עיצוב התלבושות הטוב ביותר נגילה דיקסון וריצ'רד טיילור מועמדות
האיפור הטוב ביותר פיטר אוון וריצ'רד טיילור מועמדות
המוזיקה הטובה ביותר הווארד שור מועמדות
האפקטים המיוחדים הטובים ביותר ג'ים ריגיאל, רנדל וויליאם קוק, ריצ'רד טיילור מועמדות
פרסי גילדת שחקני המסך הופעה יוצאת מן הכלל של שחקן זכר בתפקיד משנה איאן מקלן זכייה
ביצוע יוצא מן הכלל של צוות שחקנים בסרט קולנוע שר הטבעות: אחוות הטבעת מועמדות
פרסי איגוד התסריטאים האמריקאי התסריט המעובד הטוב ביותר פראן וולש, פיליפה בוינס ופיטר ג'קסון מועמדות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שר הטבעות: אחוות הטבעת בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ http://www.imdb.com/title/tt0120737/awards
  2. ^ Leslie Doolittle, Staff Reports, ‘RINGS’ FANS FUEL DOWNLOAD RECORD, Orlando Sentinel, ‏2000-04-12 (ב־)
  3. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  4. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  5. ^ The Lord of the Rings: The Fellowship of the Ring DVD | Movies.com, web.archive.org, ‏2015-09-15
  6. ^ בנט, דן, שר הטבעות ישיר מנגינה חדשה, באתר survey-smiles.com, ‏17 באוגוסט 2002
  7. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  8. ^ Lord Of The Rings and The Hobbit set for 4K release in November – Film Stories, web.archive.org, ‏2020-10-21
  9. ^ 1 2 3 The Lord of the Rings: The Fellowship of the Ring, Box Office Mojo
  10. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  11. ^ Robert Mitchell2002-04-24T06:00:00+01:00, Lord Of The Rings sinks Titanic in Denmark, Screen (ב־English)
  12. ^ The Lord of the Rings: The Fellowship of the Ring | Rotten Tomatoes, www.rottentomatoes.com (ב־English)
  13. ^ The Lord of the Rings: The Fellowship of the Ring Reviews, www.metacritic.com (ב־English)
  14. ^ Cinemascore :: Movie Title Search, web.archive.org, ‏2018-12-20
  15. ^ Lord Of The Rings: The Fellowship Of The Ring, Empire, ‏2001-01-01 (ב־English)
  16. ^ Lord of the Rings: The Fellowship of the Ring :: rogerebert.com :: Reviews, web.archive.org, ‏2010-07-27
  17. ^ USATODAY.com - Middle-earth leaps to life in enchanting, violent film, web.archive.org, ‏2009-07-10
  18. ^ The Lord of the Rings: The Fellowship of the Ring | Movie Review | Entertainment Weekly, web.archive.org, ‏2009-07-10
  19. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  20. ^ BBC - Films - review - The Lord of the Rings: The Fellowship of the Ring, www.bbc.co.uk
  21. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  22. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  23. ^ Jonathan Rosenbaum, The Lord of the Rings: The Fellowship of the Ring, Chicago Reader, ‏2001-12-17 (ב־)
  24. ^ The 74th Academy Awards | 2002, www.oscars.org, ‏2015-12-04 (ב־English)
  25. ^ AFI’s 10 TOP 10, American Film Institute (ב־English)